Death of the preceding Alexander leader

אחרי פטירתו בשנת תרנ״ד ירש את עדתו בנו ר׳ ירחמיאל־ישראל־יצחק. אז עמדה על הפרק שאלת ירושת הבנים והתלמידים. שני פלגים גדולים של חסידי אלכסנדר עברו משם למקומות אחרים. אך ה״עולם״ העיקרי של אלכסנדר נשאר עם בנו של הנפטר, שהוציא את חסידות אלכסנדר למרחב. הוא היה גדול בתורה והיתה לו הבנה רבה בקבלה. חכמתו ושנינותו היו מן המפורסמות בפולין. חריפותו וקיצוניותו בעניני אמונה ובדרישותיו מן החסידים עשויות היו על תחרות עם אלו של ר׳ מנדלי מקוצק. הוא היה מקובל מאד על חסידיו ומוראו היה עליהם. היה מקרב פשוטי העם ומעוררם לתשובה ולמעשים טובים. רבי אברהם הצדיק מסוחצ׳וב היה אומר עליו, שעה שבא למלא מקום אביו: החסידים אמרו על וורקה שהיתה, עמוד גמילות חסדים, וביאלה היתה, עמוד התורה, ואלכסנדר — עמוד העבודה ואני אומר עליו, שהוא עצמו סימל בקרבו את שלשת העמודים שעליהם העולם עומד: תורה ועבודה וגמילות חסדים. נפטר בשנת תר״ע והניח אחריו ספר "ישמח ישראל". יורשו היה אחיו רבי שמואל־צבי דנציגר.