Original scanEvidence located
Original memorial-book scan 287
Book text
Passage 1OCR · respaced for reading · source chars 0-1312

סירב•!״״״ ■ / הסתדרות הנוער החלוצית גורדוניה •י■ שנת 1924 נוסדה בעירנו, ביזמת מפלגת העבודה הציונית "התאחדות", סניף לתנועת הנוער החלוצית גורדוניה, שבבר היתה קיימת בגליציה והתחילה מתארגנת גם בפולין הקונגרסאית ובערי ווהלין. ה״התאחדות" תלתה תקוות ב״גורדוניה" שתכשיר מילואים למפלגה ותהיה תנועת הנוער שלה, שבהתבגרו יצטרף לשורותיה. ברם, במרוצת השנים היתה גורדוניה עצמאית ובלתי־ תלויה ב״התאחדות", שהקימה לעצמה אחר כך הסתדרות נוער "ויתקיניה" הנתונה למרותה. עם הווסדה לא היו יסודותיה הרעיוניים של גורדוניה מגובשים, אך היה ברור, שזוהי תנועת חלוצית הדוגלת בערכי הפועל־הצעיר בארץ ישראל ז באסיפת היסוד נבחרה הנהלת גורדוניה בעירנו בצירוף חברי ה״התאחדות״ — דוד ל י ו ר ו ישראל ג ר ט נ ר המנוח לשם הדרכה ופיקוח. ההנהגה המקומית התקשרה עם המרכז בלבוב, שבראשו עמד פנחס לוביאניקר (לבון), ופעלה בהתאם להוראו - תיו. במהלך הפעולה נתברר, שהיסוד האנושי של הגרעין הראשון לא נקלט יפה במסגרת הרעיונית־־החלוצית של התנועה. ב־1926 (שנה זו נחשבת כשנת הולדתה של "גורדוניה" בבנדין) בוצעה ריאורגניזציה, הבוגרים עברו למפלגה והוכרז על גיוס חברים חדשים, והפעם — מבין הנוער העממי ומשכבות עמלים. תודות לעורך־דין ד״ר ראובן רי ב ט ס ן (ישראל), שכיהן אז כמורה בעירנו, ובהשפעתו, נצטרפו לגורדוניה רבים מתלמידיו,

passage_2998ffe2e63f3bc5e13ae563
Passage 2OCR · respaced for reading · source chars 1314-2407

שלמדו בבתי־ספר עממיים ממשלתיים (חניכיו הנמצאים בארץ זוכרים לו חסד־נעוריהם). תלמידי הגימנסיות לא באו בזמן ההוא אלינו, הואיל והם היו מאורגנים בהסתדרות נוער אקדמאית "הרצליה". רק עם התפתחותה של גורדוניה נוספו אליה גם מתלמידי הגימנסיות. בעירנו קיימות היו כל הסתדרויות נוער, וממילא היתה, הרדיפה אחר כל נער ונערה, שיצטרפו לכאן או לכאן, בבחינת התנגחות והתמודדות הכוחות. כל הסתדרות ניסתה באמצעים משלה לרכוש לעצמה חברים ולהשפיע עליהם בדרכה הרעיונית. כותב הטורים האלה, שעמד זמן־מה בראש אגודת הנוער "השחר", נצטרף גם הוא לגורדוניה, וניהלה עד עלותו לארץ ישראל, יחד עם החבר המסור אריה ליוד. בינתיים נתגבשה התנועה והגדירה את עצמה כתנועה עצמאית, חלוצית ומגשימה. כל שאינו מגשים ואינו עולה לארץ — מקומו מחוץ לתנועה. ההסתדרות היתה, לעצמאית, ולא אחת אירעו סכסוכים בין הנהגת גורדוניה לבין ועד ה״התאחדות", הואיל ושתי ההסתדרויות השתכנו במועדון אחד (בית נחום צוקרמן, רחוב קולונטאיא) שהיה אמנם גדול ומרווח, אולם צר לשתיהן. היחסים שופרו רק לאחר שעברה ה״התאחדות" ב* 1933 לדירתה החדשה.

passage_e4dc2c86f989d314a698cd11
Passage 3OCR · respaced for reading · source chars 2409-3482

עם הצטרפותי לגורדוניה עמדנו בסימן גידול מתמיד, ולא יכולנו לקלוט את הרבים המתדפקים על שערינו, מחמת חוסר במדריכים ומחנכים. משום־כך נאלצנו להסתפק בשנים הראשונות לקיומנו בשתי שכבות — "המתעוררים" ו״מגשימים". כאשר גדלו חניכינו ורכשו לעצמם נסיון והם היו למחנכים ולראשי־קבוצות, הרחבנו את מסגרת ההסתדרות וקלטנו גם בני־נוער מגיל רך — "צופים" ו״ניצנים". הקן שלנו היה אחד הפעילים בתנועה בפולין. קשרינו עם ההנהגה הראשית היו הדוקים ומתמידים, והשתתפנו בכל כינוסי התנועה וועידותיה. עקב פעילותנו המסועפת זכינו לשם טוב בתנועה כולה, ואף ההסתדרויות המקומיות המתחרות בנו הודו קבוצת מגשימים ב״גורדוניה" אגרום ע"מגשימים" (פארווירקלעכער) אין "גורדוגיה" עומדים מימין, שורה א: דוד ספירשטין, יהודה אנזלביץ, דורקוז צימרמן, מרדכי המפל, צבי קוטנר (נם ל הקוממיות), שושנה צימברקנוף, סטבסקי, ריבה טורנהיים—ספירשםיין, שושנה וינרב. יושבים, שורה ב׳: יצחק לונדנר, ריבה קורץ, אריה ליוד, שושנה קלינמן, חנה וולהנדלר. שורה ג׳: שרד, אקשטין, בתיה פרשטנפלד, חגור ורדיגר. חוה גורסט. 283 ־

passage_2b6c85594c08f303b25a872f