184 לוכהר הנוטר פלודו שחיה בם מזון טוב יוֹתר. (זה היה לפני שהונהג הקיצוב). הנוער היה פונה בבקשה להתקב? לקיבוצים ביחידות ובקבו- צות, באמצעות ,ועד הקיבוצים" או באמצעות , ברית הקיבו- צים" (כנראה ארגון רביזיוניסטי). באחת הבקשות הקיבוציות הודגשה הכוונה היחודית שבהצטרפות לקיבוץ ולא הצורך ב, הזנה". בבקשה אחרת מבקשת קבוצת נוער מהעיר אלכסנדר, אשר תושביה נורשו כולם ללודז' בקיץ 1940, להצטרף לקיבוץ. גם בני הנוער ש? הבונד וארגוני הנוער , צוקונפט" ו,;סקיף" יסדו במרישין קולקטיב חקלאי בשם , התלמידים לשעבר ש? ביה"ס מדם" התארגנו שם 40 בני נוער וילדים, בתחילה פורנסו ע"י ה, בונד" ואח"כ קיבלם רומקובסקי תחת חסותו. הקיבוצים הציוניים והקולקטיביים ש? הבונד ניהלו פעולה פוליטית ענפה וכן פעולה חינוכית תרבותית. למעשה, הם היוו את המרכז החינוכי של מארישין. הקולקטיבים החקלאיים היו מסונלים ליהפך ליסוד דינמי בריא ולהשפיע השפעה חיובית על מהלך החיים וע? האווירה בניטו, אבל רומקובסקי לא השלים עם קיומו ש? כח נלתי תלוי בו. הוא רצה ע"כ לארנן את הקיבוצים ביחידות עבודה תחת השנחה המשטרה, ובשלא ניתן לו הדבר, חיס? רומקובסקי את הקיבוצים, ההכנה לחיסול הקיבוצים באה לידי ביטוי בהתכתבות,

שנשמרה בין מפקד היחירה החמישית של המשטרה המיוחדת (כימוביץ) לבין ועד הקיבוצים. ב1.11.40 שולחת מפקר המשטרה אזהרה חמורה ליו"ר ועד הקיבוצים שלוער אין בל סמכות בעניני העבורה השונים, אלא מתפקירם לשלוח , חלו- צים" למסומות העבודה, ואם לא יופיעו החלוצים לעבודה -- ינורשו ממרישין (דוקו' מס' 198), המפקר בא בתלונות תכו- פות וקבועות ננד החלוצים, ששימשו כשוטרים במיליציה המיוחדת, על שאינם ממלאים חובתם ומתחמקים ממלוי תפקידם, אף האשים את החלוצים בגניבת עצים במרישין, ונך הלאה... היחסים נתחדרו יותר ויותר. בתחילת מרץ 1941 התזי? רומקובפקי בפירוק הקיבוצים (את קולקטיב הנוער ש? הבונד --- פירק כבר בחודש ינואר) וב-9.2.41 החליט רומקובסקי לחסל את נקודות ההכשרה, שמנו 860 חברים, נשים וגברים. כפי שמופיע בעתון הגיטו, טען רומסובסקי, שלנקודות ההכשרה נכנסו אלמנטים בלתי מתאימים וע"כ נתן פקודה להוציאם מיד ממארישין, את הנותרים ציווה לארנן מחדש לפי טעמו. לֵא נותרה לכן ברירה לקיבוצים אלא להתפרק וכתנובה ע5 הפירוק , מרצון" של , הקיבוצים חסוררים" , דאג" רומקובסקי, שחברי הקיבוצים לא יקבלו עבודה, וממילה נגזר עליהם עב אס