Armia Krajowa

... חוץ הונגער און דורשט האבן מיר געהאט נאך א צרה מיטן נאמען א. ק. (ארמיא קראיאװא — לאנד־ארמײ). דאם זענען געווען פוילישע פאשיםטן־באנדעס׳ װאם האבן זיך געשטעלט פאר אן אויפגאבע צו הרגענען ײדן, װאס האבן באװיזן זיך צו ראטעװע ן פון די דייטשע נעגל. זײ זענען נאר ערגער געווען פון די דייטשן. פון די דייטשן האבן מיר זיך נאך א מאל געקענט אויסהיטן, דאקעגן פון די פוילישע מערדער איז אונדז שװער געווען זיך אויסצובהאלטן. זײ זענען אונדז נאכגעגאנגען טראט נאך טראט. פארנארט אונדזערע מענטשן מיט פארשידענע שפיצלעך און זײ דערמארדע ט אויפן ברוטאלסטן אופן. אפט פלעגן מיר זיצן אין די בונקערס הונגעריק אץ דורשטיק נאר דערפאר, װייל די פוילישע באנדעס פלעגן זיך יאגן נאך אונדז, כדי אונדז צו פארניכטן. ...

... חוץ מהרעב והצמא היתה לנו עוד בעיה בשם א.ק. (ארמיה קרױבה — צבא לאומי), אלו היו חבורות פשיסטים, ששמו להם למטרה להרוג יהודים, שנצלו מצפרני הגרמנים, הם היו גרועים יותר מהגרמנים. מהגרמנים יכולנו לפעמים להשמר, אך מהרוצחים הפולנים היה לנו קשה להסתתר. הם רדפו אחרינו צעד אחר צעד ותפסו את אנשינו בכל מיני חוכמות ורצחו אותם בצורה הברוטלית ביותר, לפעמים ישבנו בבונקרים רעבים וצמאים רק בגלל זה שהחבורות הפולניות רדפו אחרינו כדי להשמידנו. ...

... היינו מוסתרים עם עוד כמה יהודים מלוקוב אצל האח השני דומנסקי בבונקר מתחת דיר החזירים. הבית עמד כ־500 מטר מהדומנסקי השני. אנו שמענו את הצעקות אך לא ידענו מה קרה. לפנות בוקר בא בעל הבית וספר לנו מה קרה עם אחיו. גם אותו עינו הרתחי שיםפר איפה מסתתרים יהודים. הרוצחים גם עינו את בתו בת ה־13 וניסו להכריח אותה לספר מקום המחבוא, אבל גם הבת לא םפרה. והודות להם נשארנו בחיים. דומנסקי בקש מאתנו לעזוב את המקום, כי הא.ק, לא יעזבו את המקום. הלכנו לבונקר השני שהכנו לרזרוה, הבונקר הזה היה בחורש שהייה בבעלות םרטית של שורצומסקי. יחד עמי היו בבונקר: יצחק אורלנסקי, הנך נורמן, דוד רנדל, אברהם םריזר, חיים מאס. חייצ׳ה חייט (בת פיניה בקר). אחרי ההתארגנות בבונקר הלכנו לחפש את דומנסקי. מצאנו אותו במצב גםיםה. הא.ק. הרגו אותו במכות יבשות.