154 ספר לוקא װ היו צעירים יהודים בלוקוב שלא יכלו למצוא תיקון בחיים החברתיים והנוער העובד היהודי לא היה קרוב ללבם. נוער אזרחי זה לא היה מאורגן, רצונם היה להתבולל, אבל הנוער הפולני בלוקוב לא רצה לקבלם. לכן הם באו כאחד להרשם. אנחנו קבלנו אותם יפה מאד, אבל כשהתחלנו לדבר על ״הגשמה״, נסיעה לארץ ישראל, לחיות בקיבוץ — הם ברחו. אצלנו לא היה הדבר הפםד, כי ידענו שהם לא ישתלבו ביהדות. ההופעה הראשונה היתה בל״ג בעומר. כ־סס 2 צעירים צעדנו ברחובות לוקוב לבושים בתלבושת צופים, ובילינו יום ולילה ביער, בו התקיימו כל מיני משחקי צופים וכן הרצאות ״מעניני דיומא״, בעיקר על החיים בארץ ישראל. הטיול עשה מהפכה בלוקוב. הפולנים לא רצו להאמין, שיהודים יכולים להיות גם צופים ולצעוד באופן חפשי, עם ראשים מורמים. אני רוצה להעיר, שהציוני בנדרמן עזר רבות בארגון טיול ל״ג בעומר החגיגי. הוא בכלל עזר להשומר הצעיר. תודות להשומר הצעיר אורגנה גם העבודה של הקק״ל בלוקוב. כל מפלגה שלחה מספר אנשים לועד. המזכירות של קק״ל היתה בידי השומר הצעיר. בשנת 1930 נסעו ראשוני חברי השומר הצעיר מלוקוב לארץ ישראל. אלה היו מ. בורנשטײן וזים ל פלצמן. כל לוקוב באה להפרד מהעולים הראשונים של השומר הצעיר. התקיים ערב פרידה והועד של הקק״ל מלוקוב נטע 10 עצים ביער הרצל על שמם. העבודה של השומר הצעיר התנהלה עד שחבורות היטלר יחד עם שודדים פולניים החריבו את לוקוב היהודית.

הנהגה הראשוב של ״השומר הצעיר״ בלוקוב