154 םפר לוקאװ הױ צעירים יהודײם בלוקוב שלא יכלו למצוא תיקון בחײם החברתײם והנוער העובד היהודי לא היה קרוב ללבם. נוער אזרחי זה לא היה מאורגן, רצונם היה להתבולל, אבל הנוער הפולני בלוקוב לא רצה לקבלם. לכן הם באו כאחד להרשם. אנחנו קבלנו אותם יפה מאד, אבל כשהתחלנו לדבר על ״הגשמה״, נסיעה לארץ ישראל, לחױת בקיבוץ— הם ברחו. אצלנו לא היה הדבר הפםד, כי ידענו שהם לא ישתלבו ביהדות. ההופעה הראשונה היתה בל״ג בעומר. כ־סס2 צעירים צעדנו ברחובות לוקוב לבושים בתלבושת צופים, ובילינו ױם ולילה ביער, בו התקײמו כל מיני משחקי צופים וכן הרצאות ״מעניני דױמא״, בעיקר על החײם בארץ ישראל. הטױל עשה מהפכה בלוקוב. הפולנים לא רצו להאמין׳ שיהודים יכולים להיות גם צופים ולצעוד באופן חפשי, עם ראשים מורמים. אני רוצה להעיר, שהצױני בנדרמן עזר רבות בארגון טױל ל״ג בעומר החגיגי. הוא בכלל עזר להשומר הצעיר. תודות להשומר הצעיר אורגנה גם העבודה של הקק״ל בלוקוב. כל מפלגה שלחה מספר אנשים לװעד. המזכירות של קק״ל היתה בידי השומר הצעיר. בשנת1930 נסעו ראשוני חברי השומר הצעיר מלוקוב לארץ ישראל. אלה הױ מ. בורנשטײן וזיםל פלצמן. כל לוקוב באה להפרד מהעולים הראשונים של השומר הצעיר. התקײם ערב פרידה והװעד של הקק״ל מלוקוב נטע10 עצים ביער הרצל על שמם. העבודה של השומר הצעיר התנהלה עד שחבורות היטלר יחד עם שודדים פולנײם החריבו את לוקוב היהודית.