ר׳ יצחק זאב ליבראך ז״ל לוקוב׳ ערב מלחמת העולם השניה ער ב השואה והחורבן. קהילה עתיקה ע״י ורשה׳ דחוקה וצפופה. מקום שנחבא בית־הכנסת הישן ונשתקע בית־העלמין הישן׳ עם דוכני רוכלים קטנים במרכז העיר ברחוב הראשי׳ רח׳ ד״ר חונצינסקי׳ עם השטיבלך של חסי־ דים׳ פרנסים׳ למדנים מגודלי זקנים עם קסוטות ארוכות׳ ועטרות כסף על גבי טלי־ טות ארוכות מעל לראשיהם. דמויות שאזל ו מרחפות לנגד עינינו. יד לא ימושון ובכל זאת חזקות מכל כוח איתנים. וכין כל הדמו־ ■ ות האלו רואה אנכי את דמותו ואת קלסתר פניו של חותני ר׳ יצחק זאב ליבראד ז״ל. זכה האיש וזמן קצר לפני בוא השואה נאסף אל עמו. גווע ויאסף אל עמו והוא בן שמונים וחמש. זקן היה האיש אך לא שבע ימים אלא צמא ימים׳ צמא לחיים ולפעולה. גם בהיותו מוטל על ערש דווי לא פסק מלימוד תורה. כוח שקידתו בלימוד לא יתואר׳ לא הניח משנה ומקרא׳ ספרי גאונים׳ שאלות תשובות ובעיקר ספרי קבלה וחסידות. בכל דבר מצא ענין. גדול בתורה ובהלכה׳ אישיות מפורסמת בכל הסביבה׳ בנו של הרב הנודע׳ הרב שרגא פײבוש מטורצין׳ חוטר מגזע הרב ר׳ יצחק מוורקה. איש צנוע היה בתכלית הצניעות׳ עמד על משמרתו כאחד מרבבות החסידים ואנשי המעשה בפולין׳ מורם ממפלגות ומסיעות.