ר׳ יצחק זאב ליבראך ז״ל לוקוב׳ ערב מלחמת העולם השניד״ ערב השואה והחורבן. קהילה עתיקה ע״י ורשה׳ דחוקה וצםופה. מקום שנחבא בית־הכנםת הישן ונשתקע בית־העלמין הישן׳ עם דוכני רוכלים קטנים במרכז העיר ברהוב הראשי׳ רח׳ ד״ר חונצינםקי׳ עם השטיבלך של חםי־ דים׳ פרנםים׳ למדנים מגודלי זקנים עם קםוטות ארוכות׳ ועטרות כםף על גבי טלי־ טות ארוכות מעל לראשיהם. דמױות שאזלו מרחפות לנגד עיגינו. יד לא ימושון ובכל זאת חזקות מכל כוח איתנים. וכין כל הדמו־ ■ ות האלו רואה אנכי את דמותו ואת קלםתר פניו של חותני ר׳ יצחק זאב ליבראד ז״ל. זכה האיש וזמן קצר לפני בוא השואה נאםף אל עמו. גוע ויאםף אל עמו והוא בן שמונים וחמש. זקן היה האיש אך לא שבע ימים אלא צמא ימים׳ צמא לחיים ולפעולה. גם בהױתו מוטל על ערש דוי לא פםק מלמוד תורה. כוח שקידתו בלמוד לא יתואר׳ לא הניח משנה ומקרא׳ םפרי גאונים׳ שאלות תשובות ובעיקר םפרי קבלה וחםידות. בכל דבר מצא ענין. גדול בתורה ובהלכה׳ אישױת מפורםמת בכל הםביבה׳ בנו של הרב הנודע׳ הרב שרגא פײבוש מטורצין׳ חוטר מגזע הרבי ר׳ יצחק מװרקה. איש צנוע היה בתכלית הצניעות׳ עמד על משמרתו כאחד מרבבות החםידים ואנשי המעשה בפולין׳ מורם ממפלגות ומםיעות.