232 םםדלוקאװ ב־1924 קנה אדמה בארץ־ישראל אשר מיקומה לא היה ידוע לו אבל זה גם לא היה חשוב לו. בזמן הקניה הוא אמר: ״אני מתחיל לבנות גשר אשר דרכו נעבור״. ודרך הגשר הזה הוא עבר ב־1935 בעצמו׳ כדי להכין את הבםים להעברת משםחתו׳ כי בראקז שאיפות ױהױ: התגשמות הצױנות ודאגה למשפחתו. הוא עבד בארץ בתנאים קשים במקצועו כחײט. אבל לא התלונן אף פעם. לנגד עינױ עמדה המטרה להוציא את משפחתו מהגלות הפולנית. 11 חודש אחרי בואו ארצה הוא העביר את משפחתו אלױ וױם זה היה המאושר בחײו. צבי ױםף אםםריד בארץ היה דמות ידועה ומוכרת לא רק אצל יוצאי לוקוב. היה דמות דינמית ופעילה יהיה זאת בבית־הכנםת של בעלי המלאכה׳ אשר הוא היה אחד ממײםדױ, או ב״ארגון של בעלי מלאכה״. הוא לא חםך שום מאמץ כדי לעזור לבני עירו להסתדר בעבודה ובחײם. יהיה זד׳ על ידי שתדלנות או עצה נבונד,. אם הוא לקח על עצמו משהו לעשות, הוא לא הרפה עד שהוא העביר את זה. בלקםיקון שלו חםרד, המילר, ״רע״. מה שלא עבר עליו, הכל היה טוב. בזמן שבנו התגײם לצבא הבריטי כדי למגר את החיה הנאצית, היה גאה בזד, ורק הצטער שבמצבו החז לא היה יכול להלחם. בזמן מלחמת השיחרור התנדב לשרות הלאומי, למרות שד,י ה מעל לגיל הגױם. אםילו אחרי שחלד, כבר במחלה ממארת והכוחות החלו לעזוב אותו, לא חםך שום מאמץ לעזרת בני עירו. בכוחותיו האחרונים היה עולד, ודופק בחלונות ד,גבוד,ים, כדי להביא לאנשים את העזרה המױחלת.

בימױ האחרוני ם בשכב ו בבית־החולים, כשכוחות ױ אפם ו לגמרי, עו ד רצ ה לרדת, לחזור הביתד, ולד,משי ד לפעול. אב ל זה, לצערנ ו הגדול, נבצ ר ממנו. הו א נפט ר בי״ ח כםל ו תש״כ (12.12,65) בשע ה 7 בבוקר, השאי ר אחרי ו א ת אשתו, שת י בניו, בת ו ונכדיו . יד,יה זכר ו ברוך .