סםר לוקאװ 327 דפקנו בדלת ובגרמנית צױוינו לפתוח. האשה שאלה׳ מי זהז ושמענו בחוץ׳ איד שהוא אומר שאלו חבריו הגרמנים. הוא פתח את הדלת. אני װיםבוים פקדגו עלױ להרים את הידים למעלה. שאלנו אותו אם הוא יודע על יהודים באזור. הוא ענה שאינו יודע, שאף פעם לא עשה רע ליהודים. פקדנו עלױ שיתן לנו את כל הדברים שנשדדו מיהודים. הוא הכניסנו לאורװה ושם מלאנו5 שקים עם רכוש יהודי. פקדנו עליו לרדת למרתף ולתת את יתר הדבריםן הוא לא רצה לרדת למרתף, הוא כנראה הבין שלא יצא משם חי. ירינו בו במקום לסני אשתו וילדו. לאשה הודענו שלא תצא מהבית עד מחר בבוקר ולא תדליק אור. לקחנו אכר מהםביבה ופקדנו עלױ להביא את השקים של הרכוש היהודי השדוד למקום, שממנו נוכל אחר ככך לקחת. אמרנו לו שלא יםפר לאף אחד, ושלא יםחד לעצמו, כי אף אחד לא ידע שהוא העביר את הדברים. הודות לפעולה גגד ״יוז׳ק מנקה הארובות״ עברה משפחת פרנגלר את המלחמה. אחרי השחרור של לוקוב נפגשנו כולנו בבית המלאכה ללבנים וחגגנו שם את הנצחון.
Original scanEvidence located
Book text
Passage 1normalized OCR · source chars 0-1019
passage_11ab30f468faff0f3ef66cbf
Passage 2normalized OCR · source chars 1021-1743
קבוצה מאתנו הלכד, ליער בלילה. כשנעשה ױם הם נכנסו לאורװד, כדי לחכות לבוא הלילד״ ואז ימשיכו. ביום היה מסוכן ללכת. במקרה גכנם לאורװה בן בעל הבית. בראותו יהודים, הוא הודיע להם בשקט, שהוא הולך להביא משהו לאכול. במקום אוכל הוא הביא את הגיםטפו. אחרי מלחמה קשה עם הגרמנים נפלו כל היהודים במקום. בין הגופלים הױ: ראובן ויםבוים, ױםף ליזר וישניה ונוטה קרסיק. יתר הנוםלים בקרב איני זוכר. הרצח היה באזור לחי. אנו הנשארים, התנפלנו על הבית. את בן בעל הבית שהביא את הגרמנים לא מצאנו. הוא ברח מפחד הנקמה׳ אך אנו שרפנו את הבית יחד עם רכוש המשםחד״ 90 אחח מחברינו בשדות ויערות נפלו מרוצחים פולנײם. זאת אזכור לד,ם לתמיד. רשם: מ. כורנשטין
passage_cb5a1772196a77c94618b082