44 סם רלוקןןװ הוא ממילא עזר להם. כן גם לא היו המישצ׳נם בעלי דעה בערי הפריץ כמו בעיר הכתר. בערי כתר היו העירונײם מפעילים לחץ על פקידי הרשות לשם הגבלת המסחר היהודי או ביטולו. לעזרתם הצטרפה גם הכנסיה שהיתה בעלת השפעה בחוגי השלטון. לכן היתה זכות המסחר קשורה בנתינת כסף. וכך שכדי להלחם לביטול גזירות הצכים הפולנײם היו ניתנות מתנות גדולות. יהודי לוקוב בנוםף לצרותיהם םבלו כמו כל יהודי פולין מכל זעזוע פוליטי שעבר את הממלכה הפולנית. אחרי הםבל הקשה של מרד הקוזקים בת״ח ות״ט שפגע ביהודי לוקוב, שוב באה עליהם צרה כשהנםיך רקטשי התנגד לאוגוםט מזקםן מלך פולין ויחד עם חילות שװדיה (הם באו בראשית המאה ה־18 לפי הזמנת הקונפרנציה של השליכטה שהתנגדה למלך הנ״ל) כבש את לוקוב וגרם נזקים רבים. והצרות באו כמובן הן מן השװדים והן מן הפולנים. כך שיהודי לוקוב עברו הרבה זעזועים פוליטײם והתחלקו במנת המרורים הכללית בנוםף עם הצרות היהודיות.
אחרי חלוקת פולין בפעם השלישית (1795) קבלה אוסטריה אחת מ־3 הממלכות (האחרות רוסיה ופרוסיה.) חלק רציני מפולין וכן את הפרובינציות לובלין ושדליץ. חלק זה נקרא ״גליציה המערבית״. לוקוב ושכנותיה, כמו מזריטש, ביאלה ואחרות הפכו לחלק מן הכתר האוסטרי. והיהודים הפכו להיות כפופים לתקנות האוסטריות בענין היהודים. מצב זה ארך עד 1809. עם נצחון נפוליון על אויביו הוא צירף את אדמת ״גליציה המערבית״ שכבש לנסיכות הוורשאית שנשלטה ע״י המלך הזקםי (1807). ב־1815, לפי הסכם השלום הוינאי, הופכת הנסיכות הוורשאית לפולין הקונגרסאית וזו נמסרת לרוסיה. זעזועים פוליטיים אלה יצרו שינוי סוציאלי וכלכלי ברחוב היהודי. כאוסטרים (היו 14 שנה גליצאים) צריכים היו היהודים לשלם מס מיוחד על כל מנת בשר כשר כזית שאכלו, ומס על מאור. ואיזו אשה יהודיה לא ברכה נרות בערב שבת איזו לא שמה נר זכרון ואף מס הגולגולת ששילמו בעבר היה גדול יותר. אך האוסטרים שינו שמו למס הסובלנות. היהודים נצטוו לשלם אף מס חתוגות. היה זה כפי שנקרא ״טולרנץ אדיקט״ של הקיסר יוסף השני שאמר בין השאר על היהודים לשבת בכפר גם לאלה שעסקו במלאכה ובעיבוד אדמה. אך היהודים קבלו ״זכויות״, הם היו צריכים לשרת בצבא, לשלוח בניהם לבתי ספר ממשלתיים, לקבל שמות משפחה ולשנות את לבושם המסורתי. אם ״זכויות״ אלו וחובות אלו קוימו בלוקוב וסביבתה — לא ברור.
אחרי 14 שנה של שלטון אוםטרי בא השלטון הרוםי. ב־1812 נוצח נפוליון ונשלח לגלות. פולין כוללת את הנםיכות הװרשאית ובתוכה לוקוב. קונגרם וינה מאשר ב־1815 את העובדות הקײמות. לוקוב עוברת לרוםיה. ופרק חדש נפתח ליהודי לוקוב, פרק שמםתײם עם מלחמת העולם הראשונה. שוב כובש אוםטרי וגרמני ולאחר מכן עצמאות פולנית. יהודי לוקוב הופכים אזרחים פולנײם. בםםטמבר 1939 באה שוב שואה על העולם. היטלר פלש לפולין ובזאת נחתם גורל יהדות פולין ובתוכה יהודי לוקוב — ק״ק לוקוב נחרבה לעולמים. אנו נחזור לעבר, להתפתחות יהדות לוקוב. נעשה אילוםטרציה של עובדות נ משהוכרז