Passage 1normalized OCR · source chars 0-840
536 ססר לוקןןוו איך ירדת כה םלאים םטה־מטה לעמקי התהוםז באו זדים, טמאים, רשעים! הרגו, רצחו ללא רחמים. את מיז זקן ונער, עולל וױנק— אותם קדושים, טהורים. ושוב אני רואה אותך, קרועה, שםועד״ שותת דם. הוי אלי, רבון־עולמים, אם רחמים עוד יש איםז! הוי אלי, אלי, רבון עולם, אם רחמים ודין עוד בעולם— על מה ולמה עוללת להם כה, אם צדק ומשפט עוד קיםז איך לשמה ולבתה נהית עײרתיז אין קול תורה ותפילה. רק שקט ושממה ישרור בך, רק זועה יעטך כולך. הוי! מי יתנני צפור כנף, אעופה הרחק עד אגיעך עײרתי ושם אבכה עליך ױמם וליל עד שתפוג עין דמעתי. אולי אראה שם עוד שריד מהקדושים הטהורים בעײרתי. אחבקם, אבקשם בכל כוחותי עד שתצא ממני נשמתי, ואם חס ושלום זאת לא אראה— אבקש ממך, רבח עולמים׳ לתוהו ובוהו שיהפך כולה שלא יהנו ממנה הרשעים! םרדס־חנה, תשיד
passage_db799ed520ef57a50895b22c