Passage 1OCR · respaced for reading · source chars 0-840
536 ססר לוקןןו ו איך ירד תכה םלאי ם םטה־מטה לעמק ית התהום ז באו זדים, טמאים, רשעי ם! הרגו, רצח וללא רחמים. את מיז זקן ונער, עולל וױנ ק — אותם קדושים, טהורים. ושוב אני רואה אותך, קרועה, שםועד ״שותת דם. הוי אלי, רבון־עולמים, אם רחמים עוד ישאי ם ז! הוי אלי, אלי, רבון עולם, אם רחמים ודין עוד בעולם — על מה ולמה עוללת להם כה, אם צדק ומשפט עוד קים ז איך לשמה ולבתה נהית עײרתי ז אין קול תורה ותפילה. רק שקט ושממה ישרור בך, רק זועה יעטך כולך. הוי! מי יתנני צפור כנף, אעופה הרחק עד אגיעך עײרתי ושם אבכה עליך ױמם וליל עד שתפוג עין דמעתי. אולי אראה שם עוד שריד מהקדושים הטהורים בעײרתי. אחבקם, אבקשם בכל כוחותי עד שתצא ממני נשמתי, ואם חס ושלום זאת לא אראה — אבקש ממך, רב ח עולמים ׳ לתוהו ובוהו שיהפך כולה שלא יהנו ממנה הרשעים! םרדס־חנה, תשיד
passage_db799ed520ef57a50895b22c