52 ססרלוקאװ היה גם דיץ העיר. לצערנו נשמר רק שם של אחד המגידים. היה זה המגיד ר׳ יצחק״ נםטר בשנת תרם״ג (1823). חסידים בלוקוב לוקוב היתה עיר חסידית. טבעי שקדמו להם מנגדים. יש לקבל שהרבנים, למדנים ומנהיגים אחרים של הקהילה כמו בקהילות אחרות, התנגדו ל״כת״ החסידית. מן הסתם התנגדו אף לםתיחת ״שטיבלך״. כפי הנראה ויתרו המתנגדים מהר על המערכה ללא קרב. בלוקוב אםשר היה לחפש מתנגד לרפואה. חוץ מקבוצה קטנה של עמך קבלו כולם את נוסח התפילה החסידי. בלוקוב היו חסידים שונים. הױ חסידים של הקוצקר, הגרר, הביאלר, הרחינר, האלכסנדר ודיאחרים. לחסידים הױ שטיבלך וחױ באוירה משלהם. לוקוב זכתה ל־2 חצרות רבנים. ב־1906, כשמת ר׳ ישראל פילור (נכדו של ר׳ מנדלד, הקוצקאי), קבלו חלק מחסידױ את בנו בכורו רב הרשלר, כרבי ורב הרשלה זה התישב בלוקוב. עד 1920, שנת פטירתו, נהל ר׳ הרשלה ז״ל את חצר החסידות בלוקוב. חסידים הױ באים לשאולו בעניני יהדות, ולבקש ישועה. לאחר פטירתו הפך רב ברוך משה ממלא מקומו בלוקוב במקום אביו. רב ברוך משה היה רב בעײרה הקטנה גרבאװ. זמן קצר אחר כך עבר לװלודאװה. הבן השני רב ױסף אהרן קײם חסידות בװרשה. חצר חסידות זו חדלה להתקײם עם החורבן. החצר החסידית השניה קוימה ע״י הרב המכובי. חסידיו היו עמך, ראו בו צדיק. אחרי מותו הפך הנכד שלו לממלא מקומו. הרבי חלק גורלו בגורל חסידױ— כמו יהודים אחרים נרצח אף הוא ע״י הנאצים.
חמרד הפולני תחת ט. קוסצ׳ױשקו ב״1794 פרץ המרד הראשון של הלאומנים הפולנײם כנגד חלוקת פולין. בראשו עמד טדאוש קושצ׳ױשקו. למרות שהיהודים סבלו מרדיפות לפני חלוקת פולין, נחשבו כחסרי אזרחות והיו ענײם בצורה בלתי נסבלת— הם אהדו את המרד. היהודים היו בעלי רגש לאומני ואף הושפעו מהבטחות החופש, השװױן והיחס הטוב שהובטח ע״י קושצ ױשקו, פרט שלא התבלט בחײ ױם ױם. המורדים ומנד,יגיהם התעללו ביהודים, ובתוך זד, גם ביהודי לוקוב. הם הױ צריכים לסבול עומס מיסים קשה, יהודי לוקוב וד,גליל היו צריכים לספק טירונים או לקנות עצמם מהשרות, עבור כל טירון50 גילדן. בספטמבר הוציא הװעד הלאומי העלױן ״אוניברסל״ שחײב אותם לספק חולצות לצבא או תשלום של3 גולדן לחולצה. כן היו חײבים לספק מגפײם ומעילים. כל5 ארובות הױ צריכים לםפק2 חולצות ועבור המגפײם והמעילים היתד, הרשות צריכה א2ולם• חח מן המיםים הנ״ל, שהיו כלליים, הוטל על היהודים לקזלם מיםים מױחדים