56 ססר לוקא װ למרות שלא יכול היה להיות כל דבור על פעילות ציונית ענפה באותו זמן בעיר כמו לוקוב היתה התנועה מוצגת בה לכל צורותיה וגווניה שהיו קיימים כבר אז. אחרי מלחמת העולם הראשונה, תחת הרושם של הצהרת בלפור סךרמ ווהמגט, קבלה התנועה הציונית כנפיים. כמו גל סטיכי התפשטה על פני כל פולין כולל לוקוב. יהודים דתיים בעלי בתים וצעירים לא פחדו יותר מלחצם של חסידים אנטי־ציוניים. שלטון האדמו״רים החסידיים על ההמונים נחלש, היהודים החלו להתעניין בפוליטיקה והציונות הפכה יש גדול ליהודי לוקוב. בראשית שנות העשרים היה לכותב שורות אלו הכבוד להופיע באסיפה ציונית יחד עם חיות בוסל ואורי צבי זסלבסקי מנהל שהיו בשליחות הקרן הקיימת. כותב השורות פגש אז ציונים מכל הגונים: ציונים כלליים, מזרחי^ צעירי ציון ופועלי ציון. לוקוב נתנה מספר חלוצים שיחד עם אחיהם הגיחו את היסוד למדינת ישראל. ' ז ע ״ױן המצולה ״ סון ר׳ נתן נטע האנאווער, ציטירט אין ״ספר הדמעות״ ס װ ד״ר ש. גריבסעלד, סימן קנ״א. - שו״ת מהר״ם מלובלין, שאלה נ״ט. י■ ד״ר רסא ל מאהלער, ״היסטארישע שריפטן״, ייִוואָ 1טער באנד װילנע, 1937. ^ מקורים: אקטן ־ ־ 1חס 1 :3)0181? 3ת1ז<02־ $131 — 1^ 831101 ;99 ז א 52ג1ן.־13131תס1ק^< ס :תו1ס5־ 861 .א״א ץ€2־131>סק5ס 0 )11ת'\\סז 8 י■ ד״ר רסא ל מאהלער, ״דאקומענטן צו דער געשיכטע פון די װעדן הקהילות אין סוידן״. היסטא• רישע שריפטן, 2טער באנד, ז״ז 45*644, װילבע, 1937 .