שלמה רובינשטין זכרון לחײם התרבותײם־חברתײם והדתײם בעירנו ההתעוררת של החײם הפוליטײם והתרבותײם־חברתײם באוכלוםיה היהודית בלוקוב באה בזמן ההתעוררות המהפכנית ברוםיה בשנת 1905. התקומה של הםוציאליזם הגיעה גם ללוקוב. הפועלים היהודײם־ החייטים, הםנדלרים, האופים, הםבלים והאחרים, התארגנו והחלו לנהל פעילות פוליטית— מחוץ למאבק הכלכלי לתקון תנאי העבודה. לבוי האנטישמױת והפוגרומים יצרו הכרה בעובד היהודי ואיש העם. ההתעוררות של תנועת העבודה היהודית ברוםיה הגיעה גם ללוקוב, לחלק מםוים של הנוער היהודי. יעקב, בנו של משה קױי, האחים והאחױת לוטרמן ואחרים יצרו בלוקוב את ארגון הבונד. אולם אחרי ששלטונות הצאר חנקו את ההתעוררות המהפכנית בכל הערים, יצאו את לוקוב מםפר עםקנים בונדיםטים בגלל פחד השלטונות, ונדדו לאמריקה. האוכלוםיה היהודית בלוקוב היתה באופן כללי עניה. הםנדלרים והחײטים, בעיקר העוםקים בהלבשה, מכרו את תוצרתם בירידים ובעײרות בםביבה. בין בעלי המלאכה והפועלים היהודײם נמצאו־ נגרים, נפחים, אופים, עושי חבלים ומםפר ניכר של םופרים (םופרי םת״ם), כותבים של דברי קודש יהודײם. היו באים םוחרים מםלונים שלקחו את המזוזות, תפילין וכדומה והעבירום לישובים יהודײם ברוםיה. כן נשלחה תוצרת םופרי הםת״ם מלוקוב לאמריקה.
בשנים 7—1906 התעוררה העיר מבחינה כלכלית בגלל העברת בית החרושת לנעלײם של גםטמן מװרשה ללוקוב. בית חרושת זה העםיק מםפר מאות של עובדים. כן נפתח בית חרושת קטן ױתר לנעלײם של יוםף מנדל הוכמן. מאיר ליברמן הקים בית חרושת לאלבומים. שני בתי חרושת אלו אף הם העסיקו מםפר עשרות עובדים. החײם של האוכלוסיה היהודית הוטבו ועמם הוטב לשכנים הפולנים. באותה תקופה החלה להתעורר התנועה הצױנית בלוקוב. מנהיג הקבוצות הציוניות היה אז הרשל איזנברג שר,יה מופיע בשעורים על ארץ ישראל והציונות. הקבוצה הזאת גם אספה םפרים בײדיש, עברית ושפות אחרות והקימה ספריה בחנות הסםרים והעתונים של בנותױ של בורנשטין. הםפריה לא היתד. חוקית. בשנת1912 הביאו מנד-יגי הםפריד. לד.רצאד, פומבית את הלל ציטלין ואחר כך את ראובן ברײנין. שתי הרצאות אלו הביאו לד,תעוררות חברתית חדשה. ב־1914 התקײמה ב״דום לודובי״ הקונצרט הצבורי הראשון, 70