שלמה רובינשטיין זכרון לחײם התרבותײם־חברתײם והדתײם בעירנו ההתעוררת של החײם הפוליטײם והתרבותײם־חברתײם באוכלוםיה היהודית בלוקוב באה בזמ ן ההתעוררות המהפכנית ברוםיה בשנת 1905 . התקומה של הםוציאליזם הגיעה גם ללוקוב . הפועלים היהודײם ־ החייטים , הםנדלרים , האופים , הםבלים והאחרים , התארגנו והחלו לנהל פעילות פוליטית — מחוץ למאבק הכלכלי לתקון תנאי העבודה . לבוי האנטישמױת והפוגרומים יצרו הכרה בעובד היהודי ואיש העם . ההתעוררות של תנועת העבודה היהודית ברוםיה הגיעה גם ללוקוב , לחלק מםוים של הנוער היהודי . יעקב , בנו של משה קױי , האחים והאחױת לוטרמן ואחרים יצרו בלוקוב את ארגון הבונד . אולם אחרי ששלטונות הצאר חנקו את ההתעוררות המהפכנית בכל הערים , יצאו את לוקוב מספר עםקנים בונדיסטים בגלל פחד השלטונות , ונדדו לאמריקה. האוכלוםיה היהודית בלוקוב היתה באופן כללי עניה . הםנדלרים והחײטים , בעיקר העוםקים בהלבשה , מכרו את תוצרתם בירידים ובעײרות בםביבה . בין בעלי המלאכה והפועלים היהודײם נמצאו ־ נגרים , נפחים , אופים , עושי חבלים ומםפר ניכר של םופרים (םופריםת״ם) , כותבים של דברי קודש יהודײם . היו באים םוחרים מםלונים שלקחו את המזוזות, תפילין וכדומה והעבירו ם לישובים יהודײם ברוםיה . כן נשלחה תוצרת םופרי הםת״ם מלוקוב לאמריקה .
בשנים 7—1906 התעורר ה העיר מבחינה כלכלית בגלל העברת בית החרושת לנעליים של גמטמן מורשה ללוקוב. בית חרושת זה העסיק מספר מאות של עובדים. כן נפתח בית חרושת קטן יותר לנעליים של יוסף מנדל הוכמן. מאיר ליברמן הקים בית חרושת לאלבומים. שני בתי חרושת אלו אף הם העסיקו מספר עשרות עובדים. החיים של האוכלוסיה היהודית הוטבו ועמם הוטב לשכנים הפולנים. באותה תקופה החלה להתעורר התנועה הציונית בלוקוב. מנהיג הקבוצות הציוניות היה אז הרש ל איזנברג שר,י ה מופיע בשעורים על ארץ ישראל והציונות. הקבוצה הזאת גם אספה ספרים ביידיש, עברית ושפות אחרות והקימה ספריה בחנות הספרים והעתונים של בנות ו של בורנשטין. הספריה לא היתה .חוקית. בשנת 1912 הביאו מנד-יגי הםפריד . לד.רצאד, פומבית את הלל ציטלי ן ואחר כך את ראובן ברײנין. שתי הרצאות אלו הביאו לד,תעוררות חברתית חדשה. ב־1914 התקיימה ב״דו ם לודובי ״ הקונצרט הצבורי הראשון , 70