סםר לוקאװ 71 שהיה מורכב מדקלומים רשירה של שירי פולקלור יהודיים♦ במופע הופיעו מכל שכבות האוכלוסיה היהודית. תכננו להקים ספריה חוקית׳ אך שלטונות הצאד לא רצו לתת אה אשורם. )4 עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוחרבו החײם החברתײם והכלכלײם בלוקוב. בתי החרושת הקטנים נסגרו, בית החרושת של גסטמן עבד רק בחלקו׳ לסופרים לא היתה בכלל עבודה. כן נפסק כל המסחר. רוב האוכלוסיה היהודית נשארה בלי פרנסה. ב־1915 נכבשה פולין ע״י צבאות גרמניה ואוסטריה. בהתחלה נכבשה לוקוב ע״י האוסטרים. האוכלוסיה היהודית, שהסתתרה מהקוזקים הרוסײם עושי הפוגרומים׳ נשמה קצת לרװחה. אחרי כן עזבו האוסטרים ובמקומם באו הגרמנים. עם כיבוש האזורים המזרחײם׳ פינו הגרמנים את תושבי בריסק והעײרות בסביבה בתרוץ שבריסק היא מבצװ נקודה אסטרטגית. הם פזרו את היהודים בכל הסביבה, כמו ביאלה־פודולסק׳ מזריטש וכן לוקוב. לעירנו באו יהודים חסרי בית עם מעט מטלטליהם. זקנים וצעירים התנדבו לעזרת מחוסרי הבית. הוקם גג מעל ראשם ובימים הראשונים בשלו להם אוכל. הרבה מהם התגוללו בבתי המדרשים. פרצה מגפת טיפוס. משלחת יצאה לשלטונות הגרמנײם לבקש רשות לארגן בית חולים בבית המדרש הנשי הגדול. רשות כזאת ניתנה ואורגן בית חולים בפקוח הרופא הגרמני בידרמן. ארגנו תורנות בױם ובלילה. שום צעיר הן גברים ונשים לא התנגד להשתתף בעבודת ההצלה של יהודים חסרי בית.
המסירות הזאת הביאה לשני קורבנות. אחד מהם היתה לאה פלדמן בת ה־18, הבת המוצלחת של חײם שלמה פלדמן (אחותו של מוטל פלדמן יקירנו מניו־יורק)׳ שהיתה מאד אהובה על הנוער העירוני ושחקה בחוג הדרמטי הראשון. הקרבן השני היה הרשל זילברמן׳ סופר ממקצועו׳ בן22 שנה. שניהם מתו מטיפוס שבו נדבקו בזמן העבודה בהתנדבות. לאט התאזן המצב בעיר. התרגלו לכובשים הגרמנײם. הפעילות החברתית שוב קמה לחײם. נפתחה ספריה יהודית ב״קולטור פאראײך. ב״קולטור טאראײד נוסד גם גן הילדים וכן כיתת הלמודים הראשונה של בית ספר יסודי. גן הילדים נוהל ע״י העלמה שידלובסקי/ ובית הספר ע״י המורה קון׳ שהובא מוורשה. קון היה אדם מאד אינטליגנטי ומיד רכש לעצמו הרבה ידידים. הוא גם היה אהוב על תלמידיו. אולם בית הססר לא התקײם זמן רב בגלל חוסר כסף. ב־1916 החלו להופיע המפלגות הפוליטױת. בראשונה היה ה״בונד״ שפתח מועדון לתרבות. ליד המועדון היה פעיל נוער ה״בונד״— ״צוקונפט״ (עתיד). ה״בונד״ ניהל פעילות פוליטית ותרבותית ענפה, אירגן הרצאות וויכוחים בהשתתפות מרצים מוורשה. מנהיגי ה״בונד״ היו: מוטל ברנזויל׳ ג. פרלק (מלודד)׳ משה הוברמן׳ ידל אגמן׳ גיטל קרטש׳ בן ציון סקורקא ועבדכם הנאמן. כעבור זמן התארגן ה״פראפסראייך הכללי שאיגד בתוכו את הפועלים מן המקצועות השונים. מזכיר ה״םראפפראײך היה משה הוברמן.