סםר לוקאוו 73 שמאלײם״ והקומוניםטים. התנופפו דגלים אדומים. הנאומים נאמרו בפולנית וביידיש. היתה זאת תמונה מרשימה. כולם האמינו שבאה תקופה חדשה של אמת וצדק לכל האנשים. הוקם ועד עובדים עם נציגות של כל המפלגות הסוציאליסטױת היהודיות והפולנױת בהרכב הבא: מפ.פ.ס.— המורה קרוצ׳יק וז ימקויץ; מ״בונד״— מוטל ברנזויל ומ. הוברמן; מ״פועלי צױן״ השמאלײם— רײכמן ושרה בולקינשטין; מהקומוניסטים— ולצ׳יק ודוד גוטסדינר. לנוער הפועלי לא היה אז מועדון משלהם (חוץ מה״פראפפאראײן״ במועדונם הקטן)׳ לכן הם התאספו במועדון התרבות. ראשות מועדון התרבות היתה נגד הכנסת פעילות פוליטית. היא אסרה את כל ההופעות הפוליטױת. ה״בונד״ ופ.צ. השמאלײם עשו מאמצים לקבל את המוסד. על בסיס זה הױ התנגשוױת חריפות ביניהם ועם הנהלת מועדון התרבות. המשטרה התערבה, פזרה את הנוכחים וסגרה את המועדון. כעבור מספר שבועות שכר ה״קולטור פאראײן״ מועדון אחר ופתח את המוסד בשם ״ײדישע פאלקס ביבליאטעק״ שהתקײמה עד לשחיטה ההיטלראית. לאט התאזנו החײם׳ ויחד עמם— החײם היהודײם. קמה התעוררות בתעשיה ובמסחר וכן בחײם התרבותײם׳ החברתײם. התקײמו הבחירות הראשונות למועצת העיר. מ־24 הנציגים למועצת העיר קבלו היהודים 10. את רוב הקולות (5 מנדטים) קבל ה״בונד״.
באותו זמן היתה אפיזודה מענינת. הױת ולא היה חוסר במחוסרי עבודה. יצר ה״פראפפראײן״ ועד של מחוסרי עבודה׳ ששלח מכתב ליהודים בעלי היכולת׳שיבואו בהתנדבות להשתתף בקרן מחוסרי העבודה. כל אלו שקבלו מכתבים׳ באו בעצמם והשתתפו וכך נכנס סכום ניכר לטובת מחוסרי העבודה. ב־1923 קבלו הקומוניסטים את ה״פראפפראײן״— בגלל הפרוד ב״בונד״. ה״בונד״ הימני פתח מרכז עצמי בשם ״ליגה לתרבות״ ושם נהלו פעילותם. לבחירות לעיריה ב־1929 קבלה האוכלוסיה היהודית רק8 מנדטים׳ כי ללוקוב חוברו הפרברים עם אוכלוסיה פולנית. בצד היהודי השתתפו המפלגות הבאות: ״אגודה״. בעלי מלאכד״ פ.צ. ימנײם׳ ״פראפפראײנען״ (שמאלײם)׳ ״מזרחי״ וציונים כללײם. ״האגודה״ 5 מנדטים׳ בעלי מלאכה 1׳ פ.צ. ימנײם 1׳ פראפפראײנען 1. חברי מועצת העיר מ״האגודה״ היו משה אהרן וינטרויב׳ יונה נײ׳ משה פליכטנריך׳ הרש ליזר לנדו ומאיר ליב גלרנטר. חברי מועצה אלו היו גם חברים בקהילה היהודית. משה אהרן וינטרויב נבחר ״לוניק״ בעיריה. מקומו במועצת העיר תפס שמואל אריה. נציג בעלי המלאכה בעיריה היה מטס מנדלבוים׳ מהציונים הכללײם הימנײם— יעקב ליכטנשטין׳ מהשמאליים — שלמה זקליק. האחרון לא היה זמן רב חבר המועצה. המשטרה אסרה אותו ואחרי ישיבה של שנה בבית סוהר בשדלץ הוא חלה בשחפת. שחררו אותת אך היה נאלץ לעבור לװרשה׳ שם מת כעבור זמן קצר.
ב־1928 נפתח בית הספר היסודי של ״צישא״ בן4 כתות ו־4 מורים. עזרו בהחזקת בית הספר אנשי העיר באמריקה וארגון בתי הספר המרכזי בװרשה. השלטונות הפולנײם נתנו רשות לפתוח את בית הספר. חדרי הכתה היו גדולים׳ נקיים ונוחים. קבלו ילדים מגיל6 ומעלה.