סםר לוקאװ 75 ודיוציא ספרים בשפה העברית. עובדים בעתון היו־ יצחק צוקרמן, חײם מאיר הייבלום, שמעון שינברג, משה אליהו גורצר, בן־צױן םקורקא ,מוטל פלדמן, שלמד, רובינשטין שחתם ש.ר.ן. ״דאם לוקאווער װארט״ הופיע זמן רב. * העיר לוקוב היתר. מרכז לחיים דתײם ולחםידות. בעיר נמצאו בתי־כנםת, בתי־מדרש וחברות שונות, כמו: חברת תהילים, חברת משנױת, חברת מקרא, חברות בעלי מלאכד, וחברת תפארת בחורים. היו גם שטיבלך של חסידים מרבנים שונים. וכמובן חדרים, ישיבה ותלמוד תורה. מכל המקומות האלו נשא תמיד נגון של למוד תורה. בשנים האחרונות של המאד. ד,־18 היד, הרב של לוקוב ר׳ מאיר׳ל מקרקוב, תלמיד חכם ידוע וקפדן גדול ביהדות. הוא לא נתן לכל התנגשות בין חםידים ומתנגדים. הוא אף מסוגל היה לסטור על פניו של אדם שלא נשמע לו. אחר כך קבלו פרנסי העיר כרב את הרב מװליה. הרב החדש פעל בעיקר בפתיחת ישיבה בבית המדרש הגדול והישן, שם למדו בחורים מקרוב ומרחוק. הם הױ מצוידים ב״ימי אוכל״ ולינות אצל בעלי בתים שונים. אחרי מםפר שנים היה לרב מװליה קשה להםתדר עם הפרנםים וד,וא עזב את לוקוב. כאן השתדלו הבעלי בתים לד׳ביא את הרב הבלכמובי רבי שמואל שלמה בראון׳ שהיה רב בלוקוב עד יום מותו. ר׳ שמואל שלמה בראון היה אדם צעיר, עם חיוך של רצון טוב על פנױ והוא מהר רכש לו אד,דת כל שכבות האוכלוסיה והיה גם נואם מצוין.

בשנת1934 מת הרב שמואל שלמה בראון. בשנותיו האחרונות היה חולר,. ב־1920 כשהלרצ יקים התנפלו על היהודים בלוקוב, פנד. הרב ל״םטרוםטוד,״ להשתדל למען עדתו• בחוזרו הוא קבל מהלרצ׳יק מכה חזקה בראש ומזה הפך למשותק. בלי להתיחם לכך המשיך לנהל הרבנות בעזרת מורה ר,ד,וראה ר׳ ישראל פינקלשטין ואחר כך, של חתנו פםח רוזן. ב־1936 קראד, הקהילה לישיבה מױחדת, כדי לעםוק בבעית קבלת רב חדש. נציגי ״המזרחי״ ובעלי המלאכה הציעו לקבל כרב את ר׳ אהרן נוטה פרײברג, חתנו של רב אליעזר וקםמן, שהיתה לו םמיכות מגדולי הרבנים של פולין. חברי מועצת העיר מ״האגודד,״ התנגדון ראשית, כי חותנו לא היד, איש ״אגודה״ ושנית, הם טענו שבכםא הרבנות בלוקוב תמיד ישבו רבנים שקבלו רבנותם בירושד,. ר׳ אהרן נוטה נולד בפרצב, למד אצל הרב מפרצב ז״ל ותמיד נשאר חםיד של הרב מפרצב. המלחמד, בענין נמשכד. שנד, שלמה. קראו לאםפת עם, שד,יא תחליט בענין, מי יהיה הרב. האםפה נקראה לשבת פרשת שופטים בבית המדרש הגדול, בזמן קריאת התורה. ד,קד,ל שמע את הנאומים של שני הצדדים וד׳חליט לקבל כרבי את ר׳ אהרן נוטד,. *

ללוקוב הױ גם שתי חצרות חסידיים— חוץ מן השטיבלך של חםידים אחרים, כמו אוהדי הגערער, קוצקער, רדזינער׳ אלכםנדרער ואחרים. אחד מהם היה ר׳ עקיבא מאיר, שקראו לו ״מיעכאװער רבי״. הוא היה קטן ומצומק, ישב ױם ולילה ולמד, הוא יותר צם כתענױת מאשר אכל. חסידיו היו יהודים בעלי בתים ובעלי מלאכד,. לרבי היה בית מדרקו