כפר לוקאו 77 קטן ושם באו נשים לשפוך לבן המר ולמסור ״קװיטלעך״. בבית המדרש של הרב ישבו גם צעירים ולמדו. אחרי פטירת ר׳ עקיבא מאיר, קבל רבנות ו נכדו שהמשיך בדרך סבא. הרב השני בלוקוב היה ר׳ הרשל ה מורגנשטרן בנו של הרב מקוצק. לפני שהוא היה רבי היה ר׳ הרשל ה נגיד. היתה לו חנות יין גדולה וכן בית חרושת קטן למאור. אחרי מותו של ר׳ הרשל ה בחרו רוב חסידיו כממלא מקומו את בנו ר׳ מנדל. ר׳ מנלד מורגנשטרן לא גר זמן רב בלוקוב. הוא עקר לולודוה, שם הוא גם הפך מר אדאתרא. צריך להעיר שכאשר שלחו הגרמנים למות מולודוה לסוביבור מאות ילדי יהודים הלך ר׳ מנדל מורגנשטרן יחד עמם והושמד יחד עם הילדים מקהילתו. בלוקוב היה בית כנסת גד־ול, שהכיל מספר מאות מתפללים. בית הכנסו: היה פאר העיר. הוא נצב ע״י הצבעים הטובים בעיר, הרש ליב רוחײם מטס מנדלבוים. ליד בית הכנסת היה גם בית מדרש קטן, שבו התפללו יהודים פשוטים כמו בעלי עגלד״ / קצבים ובעלי מלאכה. הם גם נקראו ״חברה מקרא״. בכל ערב בין מנחה למעריב ובשבת אחרי הצהרים הם למדו חומש עם ר׳ אהרן מקרא־רבי. גם בבית הכנסת הגדול ישבו בכל ערב קבוצת יהודים מסביב לשולחן ארוך ועמם למד ר׳ אפרים ליכטנברג. בתלמוד התורה למדו מספר מאות ילדים ענײם. התלמוד תורה קוײם ע״י הקהילה. היה גם בית־מדרש חדש שקראו לו בית־מדרש של חיה שרה ע״ש הצדיקה חיה שרה.
שם התפלל והרב היהודים עשירים מן העיר׳ והם החזיקו את בית המדרש. יהודים אלו היו: ר׳ משה ליכטנשטיך ר׳ משה בורנשטין, טרקלטויב, ר׳ אליעזר וקסמן ובעלי בתים עשירים אחרים • שם ישבו גם בחורים מבוגרים ולמדו לעצמם אגב, למד באותו בית מדרש חבר עירנו׳ הסופר נחתומי (מנדל פיקש), הוים במדינת ישראל. * הרוחות הקרות שהחלו לנשב מגרמניה ההיטלראית׳ הגיעו לפולין. החלה הפוליטיקה האנטישמית בצורת ה״אובשם״, כלומר׳ מצור כלכלי על היהודים והאיסור על שחיטה יהודית. יחד עם שאר היהודים קײמו יהודי לוקוב אסיכּת מחאה שבה השתתפו יהודים מכל הזרמים. החנוױת נסגרו והעבודה בבתי המלאכה ובתי החרושת הופסקה. היהודים בעיר קײמו התנגדות לפעולת המצור של החוליגנים הפולנײם. קצבים ופועלים יהודײם נהגו לגרש את שומרי המצור שעמדו ליד חגוית יהודױת כדי לא להכניס קונים סולגײם. ביום חמישי אחד, ביום שוק גדול נעמדו ליד חנויות היהודים קבוצות גדולות של חוליגנים. הנוער העובד היהודי נאסף במספרה של משה פסלה. משה פסלה יצא לראות איך הענינים / ולסימנו יצאו נערי העבודה החזקים׳ האחים לופט׳ ונתנו לחוליגנים מכות כאלה שהם ױתר לא הראו עצמם.
הסוחרים הקטנים ובעלי המלאכה שחױ מנסיעות בשווקים ובעיירות בסביבה סבלו קשה מן המצור הכלכלי ומהאגטישמיות. מצבם נעשה קריטי. מספר מנהיגים — עסקני החברה בעיר — קראו לאסיפה / כדי לטפל בענין וליצור קופת גמילות חסדים. כתוצאה מסגיה לאנשי העיר באמריקה נשלחו מיד 500 דולרים לפי כתובתו של מוטל סלדמן (יותר מפורט נזכר הדבר בחלק אחר של הספר).