4 פרװנים׳10 כובעגים׳4 עושי מגבעות׳33 נגרים׳12 בוני בניני עץ׳4 עושי עגלות, 2 חרטים׳4 עושי חביות עץ׳17 מסגרים׳25 נפחים׳8 פחחנים׳8 שענים׳3 צורסים׳ 2 מתיכי נחושת׳30 אופים׳5 אופי עוגות׳23 עובדי בנין׳2 עושי תנורים׳8 זגגים׳ 6 צבעים׳3 רפדים׳11 ספרים׳3 כורכים׳2 צלמים׳2 תופסי כלבים ומנקה ארובות. מכל בעלי המקצועות הנ״ל ברור ש־73 אחוז היו יהודים. מובן גם שהיו מקצועות נוצרײם במאה אחוז׳ כמו למשל תופסי כלבים ומנקה ארובות. לזה צריך להוסיף אחוז רציני שלא הױ רשומים כבעלי מלאכה או כפועלים׳ כי הרי היתה חרפה להױת סועל... צריך להעיר שבלוקוב היה מספר גדול של סוכרים׳ כותבי מזוזות׳ תפילין׳ ססרי תורה ועוד דברי קודש דומים׳ שאת תוצרתם שלחו גם לחוץ לארץ (אגב׳ הכרתי קומוניסטים שהיו עוסקים בכך). אפילו ממספרים לא מדויקים כנ״ל רואים שלפחות ()3 אחוז מיהודי לוקוב היה פועליםי בכלל לא היתה העיר׳ עיר גבירים. יהודים הױ בדרך כלל מתסתלים כדי להשיג קצת פרנסה. אני זוכר׳ שבעודי ילד שמעתי הפזמון חוזר: /׳אי װי נעמט מען פאניעס (די רוסישע) צײטן׳ פארא קאפיקע האט מען געקענט לעבן״ (אי איך מחזירים את תקופת הרוסים׳ שעבור קופיקה אפשר היה לחױת). עובדה׳ שבין השנים 1930—1914 קטנה האוכלוסיה היהודים ב־30 אחוז. אנו גזכרים שרק דברו על נסיעה׳ על הגירה׳ וקנאו בכל אחד שהצליח לפרוץ מלוקוב.