Heike Wilhoyz

... המנהג להרוג אנשים התפתח אצל השוטרים למין הרגל־תענוגים, ולבסוף היו ממ-תים אנשים ללא תואנה כל שהיא, פשוט לשם שעשועים וספורט. תרגילי־ספורט משונים היו מצויים, לפי סיפורי האסירים — ביחוד במשפחתו של וילהויז. גוסטב וילהויז עצמו רגיל היה להשתעשע ביריות אל מטרות חיות. ללא כל אזהרה קודמת היה יורה אל תוך המון האסירים כשהם חונים ליד המטבח, או אצל ביוד המרחץ, והורג ופוצע רבים מהם. גם לדעתו של וילהויז, אוטיליה, היה אקדוח. כשהיו מזדמנים אורחים לבית וילהויז והיו יושבים במרפסת המרווחת של ביתם המפואר ומראה המחנה לעיניהם, היתה אוטיליה נוהגת להראות לאורחיה את כחה בשימוש בנשק, קלעה למטרות החיות והפילה חללים להנאתם של האורחים. בתם הקטנה של משפחת וילהויז, הייקה, היתה גם היא מתפעלת מאד מאמנותם של הוריה ומוחאת כפים בהשתאות למחזה. גם מעשה זה נזכר ע״י מחברים אחדים. מספרים גם על זאטוט נאצי אחד, בנו של אחד השוטרים, שהיה עומד תכופות בשער המחנה וזורק אבנים בראשי האסירים היוצאים לעבודה, ופוצעם עד זוב־דם.