Major Yatsivich

ב־ 23 בספטמבר 1914 נתקבלו הרב ר׳ אריה־ליב ברוידא וד״ר הויזנר ע״י הגנרל־גוברנטור גראף בוברינסקי, והוא דרש מהם להקפיד על הסדר, אחרת — יצטרך לאחוז באמצעים קשים נגד היהודים, בתואנה שהיהודים הם אויבי רוסיה נעצרו יהודים רבים ומעט הרכוש שהיה להם נשדד מידם. מזכיר ה״אוכרנה" (הבולשת הרוסית) היה רב־סרן יאציביץ, מי־שהיה פקיד הקונסוליה הרוסית בלבד ובמעורב במשפט ריגול, ונידון לחזור לרוסיה. הוא הכיר יפה את לבוב וניצל את כהונתו כדי להתעשר. הוא נעצר אח״כ גם ע״י הרוסים בגלל מעילות ותרמיות. בינתים היה בתפקידו וכל שאיפתו היתה לעורר פרעות נגד היהודים.

... יות בככר־רינק. הצבא הוזעק. האוכלוסין לא ידעו את פשר הדבר. נפוצו שמועות שהצבא האוסטרי בא במפתיע. אולם, מיד נודע שהרוסים ירו לתוך הבתים ברובע היהודי, נפלו קרבנות, גויות־הרוגים נשארו ברחובות. באותו יום נהרגו 42 אנשים, וביניהם 40 יהודים, 300 יהודים נאסרו, הרוסים חפשו נשק בבתי היהודים בתואנה. שיהודי ירה בחיילים רוסים. גם העתון הפולני "סלובו פולסקיה" הצביע על היהודים, שהם אשמים ביריות, וכי "הגורמים הזרים" (היהודים) עשו מעשי פרובוקציה. מן העתונות הנוטה לרוסיה היה ברור שהפרעות תוכננו ע״י הרוסים, לפי השיטות המנוסות והידועות בפרעות, והם מצאו תואנה לרדיפות היהודים. למחרת, ב־28 בספטמבר 1914 הוזמנו נציגי היהודים ד״ר דיאמאנד, ד״ר ראבנר, הרב ר׳ א״ל ברוידא וד״ר הויזנר אל מפקד־העיר גנרל אייכה, ושם הודיע להם המזכיר יאציביץ שביום א׳ ירו יהודים על הצבא ודרש להסגיר את היורה. נציגי־היהודים טענו שהם משוכנעים שאף יהודי אחד לא עשה זאת ואין מקום להסגיר אשמים שאינם במציאות. ציר־הפרלמנט ארנסט ברייטר, שנשאר בלבוב וראש־העיר ד״ר רוטובסקי השתדלו אצל בוברינסקי למען היהודים, אולם לשוא. בפרום יום־הכפורים נפוצו שמועות שהרוסים זוממים רעה, ולפיכך דנו בועד־הקהל בשאלה אם לערוך תפלות של יום־הכפורים בבתי־הכנסת. בשעת הדיונים נכנסו לקהלה ז׳נדרמים ואסרו, לפי פקודת מפקד־העיר,