Nathan Kalir

... מן היהודים נבחרו: ד״ר הניגסמן (קולומיאה), ד״ר יואכים לנדה (ברודי) והרמן מיזס (דרוהוביץ), בעוד אשר המועמדים הרב לוונשטיין (פשמישל), ד״ר ה. גוטליב. (סטניסלבוב), ד״ר יוסף כהן (טרנופול) וד״ר מאקס לאנדסברגר (רישא) נכשלו. אל הנבחרים הצטרף עוד נתן קאליר, שנבחר ע״י לשכת המסחר בברודי ואלברט מנדלסבורג שנבחר ע״י לשכת־המסחר בקרקא נכנס ל״קולו פולסקיה". בפרלמנט הצטרפו ארבעת צירי גליציה המזרחית, יחד עם 8 צירים יהודים מיתר מדינות אוסטריה (וינה, מורביה, בוהמיה ובוקובינה) למפלגת הקונסטיטוציה (פערפאסונגס ־פארטאיי).

בבקש רלבעית הרבנים והקהילות נעשה בשנת 1881, לפי יזמתו של שר־ההשכלה והדתות בארון קונראד פון אייברספלד, משאל (אנקיטה), בו השתתפו רבנים, מתקדמים ונציגי־הקהילות של מדינות אוסטריה. מגליציה השתתפו: נתן קאליר והרב ר׳ שמעון שרייבר, שבקש להעביר החלטה לבטל את דרישת תעודת־ השכלה מרבנים, ולהעניק להם הזכות להוציא מתוך הקהל אנשים בלתי־דתיים. דרישותיו לא מצאו כל הד, ואז החליט להזעיק את הקהילות בגליציה לפעולה ברוח הצעותיו. ב־15 בפברואר 1882 כינס בלבוב אספת רבנים מגליציה ובוקובינה, בה השתתפו גם מספר נציגים של קהילות קטנות. הרב ר׳ שמעון שרייבר, חניך האורתודוקסיה ההונגרית, הציע תקנון־ קהלה שבסעיפים 2, 41, 58, 78 נקבע בו שהקהילות רשאיות להוציא מתוכן יהודים שאינם מתנהגים לפי "השולחן־ערוך". להחלטות הקהלה שהן בנגוד ,.לשולחן־ ערוך" א■ן שום תוקף. כוונתו האמיתית היתה לתת לרבנים שלטון מוחלט על הקהלות. כל התקנון היה מכוון להוצאת המתקדמים מתוך הקהלות. לעיניו היתה דוגמת הונגריה, בה נתפלגו הקהילות האחידות אחרי "ק־נגרס־הקהילות" (14 דצמבר 1868 — 24 פברואר 1869) לשלוש קהילות נפרדות. הקהילות בגליציה התנגדו למעשיו של ר׳ שמעון שרייבר ושלחו מברקי־ מחאה לקהלת לבוב וקהילות רבות דרשו מרבניהן לעזוב את האספה. בערים התקיימו ...