Rabbi Moshe Katz

נא. קלויז בזנישיניא, סמוך לבית־הכנסת הגדול היה גם קלויז של חסידים שמאות יהודים התפללו בו. הקלויז לא היה מיוחד לחסידים של רבי אחד, אלא "קלויז משותף" לכל סוגי החסידים: של בעלז, הושיאטין, טשורטקוב, צאנז וכו׳ מתפללי הקלויז דגלו באחדות ישראל וחיו באחוה ורעות. ומעולם לא היה ריב ביניהם. אמנם היו בו לפעמים ויכוחים סוערים, אבל לא במחלוקת אלא בפלפול וסברא וסוגיות הש״ס שהתנגחו זה בזה בהלכה. בכל ימות השנה לפני עלות השחר, בקיץ ובחורף, אפשר היה לראות בקלויז יהודים בעלי עסקים לומדים שיעור, מי בגמרא ומי במשנה, לפני שנכנסו לתפלת שחרית. עשרות בחורים ישבו יומם ולילה בקלויז ולמדו שיעורים בקביעות, ויצאו מופלגים בתורה, אחד מהם, הרב ר׳ משה כץ, היה אח״כ דיין בעיר. היו בין בעלי הבתים גם לומדים מופלגים, כגון: ר׳ פישל לויאר, שמואל לנדוי והרב ר׳ צבי רוזנפלד, שהיה דיין בזנישיניא. בין גבאי הקלויז היה ר׳ מיכל לעוו, בעל ביח״ר למי־דבש (מעד) הידוע, ר׳ נטע־יונה תאומים, ר׳ זאב־וואלף נויבויאר (כעת בבני־ברק), כולם השתדלו להרחיב ולפתוח את חיי הקהילה במקום, הקימו מקרה, בנו תלמוד־תורה וכר. זכור במיוחד השמש ובעל־קורא, ר׳ מתתיהו וויינטרויב, שהיה מקרב את הבריות, אך מחמיר קצוני לגבי נשים, להן לא נתן לעבור את מפתן הקלויז. ...