Original scanEvidence located
Original memorial-book scan 108
Book text
Passage 1OCR · respaced for reading · source chars 0-1170

211 תולדות יהודי לפוג 212 להפנות את תשומת־לבם של שלטונות וינה אל בעית התלבושת . הנציב פרייהר פון־האואר , אחרי סיורו ברחבי גליציה ביולי 1816 קבע בדו״ח בסיפוק , שבין יהודי גליציה , ביהוד במעמד האמידים , התעוררה השאלה בדבר החלפת הלבוש . אולם רצוי שהשלטונית לא יתערבו ״כדי לא לעורר את חמת הקנאים ״18 ) , בדיון שהתנהל בשנת 1820 — 1821 על תקנון־ היהודים ההדש , הציע היועץ פון־יידמאן בתזכיר אל הנציב האואר שאלות אלו : א ) האם נחוץ לבטל את תלבושת היהודים באמצעות חוק או רצוי להשאיר את הענין ליהודים עצרם י ב ) האם יש להפריד את התיקונים בעיין הלבוש מהסדר תקוון־היהודים ז ג ) אם יש לקבוע תאריך לביטול התלבושת ולהתיר רק ר,'רבנים וכלי־קודש את הלביש המסורתי ? רחוב בדאהארסקא בחיות־דעתו קבע הנציב האיאר , שרצוי לגשר את התהום הקיימת בין יהודי־גליציה ושאר התושבים ביהוד בנוגע לתלבושתם המשונה ולהחיש את קירובם אל האוכלוסיה הכללית . אולם , בהתחשב עם המציאות , אין לערבב את ענין המשפט והחוק בעניני מנהגים ומסורת . אמנם , רצוי להכניס תיקונים באורח־החיים של היהודים , אך קשה להכריחם להחליף את מנהגיהם — והלבוש קשור בהם — כמו שאין לכפות על

passage_cd248199ee9307d03da353e0
Passage 2OCR · respaced for reading · source chars 1172-2496

האצילים והאכרים שיוותרו על לבושם הלאומי. הרי יהודי גליציה הופיעו עד אז בתלבושתם המסורתית בפני האצילים ונסעו לירידים בגרמניה וקיבלו שם אשראי. מכיוון שבגליציה קיימים לבושים לאומיים שונים, אין הגיון לדרוש שדווקא היהודים יתלבשו לפי מנהג אירופה. הטענה שהחלפת הלבוש תחיש את תהליך התקרבותם לאוכלוסיה ולהשכלה חילונית — מוטעית מעיקרה, ולפי דעתו מוטב להתחיל בתיקונים ע״י מתן רשות להתעסק במקצועות הסגורים בפניהם, לגור מחוץ לרובעים המיוחדים להם, להקים בשבילם בתי־ ספר עממיים ולפתוח לפניהם את הגימנסיות באופן חפשי. מכל הבחינות אין להוציא חוק מיוחד שיטיל על היהודים את חיסול לבושם המסורתי. למרות חוות־דעתו ולאחר שהיהודים לא נענו לקריאת השלטונות בשנת 1817 שיחליפו מרצונם ולטובת עצמם את תלבשתם, הציע הגוברניון להדש בקשר עם הסדר תקנון־היהודים, אה הגזירה על הלבוש היהודי, מתוך הנחה שהדבר יכשיר את הקרקע לתיקונים באורח־החיים של יהודי גליציה בכלל, וכי אין סיכויים שהיהודים יחליפו את תלבושתם מרצונם. הגוברניון הסתמך גם על משאלות שהביעו י ה ;•י ם לאיסור הלבוש • היהודי, המעכב את תהליך ר״ < י; י פ;;־זצי ה של בני עמם. על יסוד הצעות הגוברניון ה ■ שיאו השלטונות בוינה צו המטיל על היהודים את החיבה להחליף את תלבשתם באירופאית. לפי הוראות הגוברניון נקבעו בלבוב זמני־ביצוע אלו ;

passage_04d9dc9fd004825275352ab6
Passage 3OCR · respaced for reading · source chars 2498-3353

1) לבעלי סוג־פרנסה שלישי וראשי־הקהל — 3 חדשים; 2) לבעלי סוג־פרנסה שני — 6 חדשים; 3) לבעלי סוג־פרנסה ראשון — 8 חדשים. בהיוודע דבר הצעות הממשלה בענין התלבושת, הגישו סוחרים יהודים משלמי־המס הגדולים, הנכבדים והאמידים ביותר של קהלת לבוב: פישל מיזם, ליב מנדלסזוהן, הירש רפפורט, בר מודלינגר ואחרים עצומה "נגד בעלי הצעות אחרים בעניו החלפת הלבוש היהודי, שהיא מסוכנת ולא תביא שום תועלת למדינה, אולם תזיק לרכוש, למסחר, למוסר ולדת־היהודים בגליציה". הם ביקשו להשאיר גם להבאים את הלבוש היהודי כדי שהנוער היהודי לא יצא לתרבות רעה, כי הלבוש האירופאי יקל עליהם לעבור על מצוות דתם בקלות ובחשאי, צויין, שתלבושת הנשים המסורתית, בפשטותה ובאחידותה, אינה מביאה למותרות ומאפשרת לבעליהן חיי צניעותשלום המסים — בעוד אשר שינוי המצב יביא נזק לאוצר המלוכה. בעלי

passage_a17a6745cb19c454afc242dd