231 תולדות יהודי לבוב 232 מצב היהודים לאחיו של הקיסר פרדיננד פראנץ קארל, בזמן ביקורו באוקטובר 1840, ולבקש את ביטול מס־הנרות והקלות בתעסוקה בשביל היהודים. למעשה, כבר ניכרו סימני הטבה במצב־הקהלה. מבחינת תרבות וחינוך נחשלה לבוב אחרי בדודי וטרנופול, בהן היו קיימים מכבר בתי־ספר עם מנגנון הוראה מאומן ומנוסה. בלבוב לא היה בנמצא גם בית־ספר יהודי אחד, למרות המצב הכספי הטוב באופן יחסי. י־$ י \ ;■ 3 ^ מסוזמטן * ז ז סי * 111 ן ; <!■־£ £ ? ! 0 0 י 1 ו 4 ז ו( 0 1 - 1 י ! מ} ] • \ ז ־ 13 " צל • ר ו ז . 4|4 . 41 ־< • יי.:*' : 1 ׳ זז !ג ! *#?י ■ ׳ ■ • • 1101881 ו^ווו 11 נ 4 עו %1 . .'־נ: ;ס: .יי . 4 ' 1 • י׳- ' *' 4 .־•. ■ . •* ״ !.* 41 י>■ • מ 1 !:>זו<*ת״ 3 ו 1 ן. מ : - 30 ־ 181 .מז$ג > , 181 ז#ג>* 41 'ז 131 '!#נ ! י : ; * 6 § * 01111161 מג 1€ נ 01 מ,! 11 © מ * 415014 * 1 "׳ 61 מנ €4 מ 1 1 ' ״ 4 .ז ? נ . י .* £511 ',^. : , 1 ,■ ן ? ! [ ? 'י ז ל ר. " 1 ־ ; • 43 ' 4 : • ־- ; ז £ 3 ־ • ה' 3 1 £!יי.־י 4£ ~* ז קונטרס באומו של הרב א. כהן בבית־הכנסת בשנת 1840 היה הזמן שנקבע לבחירות חדשות, אך הן נדחו מפני החשש שבהשפעת חוכרי מס הנרות יכשלו המועמדים בבחירות, ונראה שגם השלטינות, שלא היו מתערבים במאבק שבין המשכילים יהאדוקים, המתנגדים והחסידים, לא רצו באנשי חוכרי־המ ס בועד־ הקהלה, והעדיפו להתחשב בכוחות האינטליגנציה היהודית. לפיכך מינו השלטונות מבלי לערוך בחירות, בשנת 1842, בתוקף הפקודה, ועד־קהלה חדש בו השתתפו: ד״ר עמנואל בלומנפלד, ד״ד אוסבלד מנקס, ד״ד אברהם ברדח־רפפורט, מרקוס דובס, יצחק אהרן רוזנשטיין, ש. רפפורט. בתור חברים להנהלה נתמנו:
מיכאל קהלמן, ד. ל. קרונשטיין, מאיר־ירחמיאל מיזס ולי ב מלר. שנה לפני המינוי התגורר בלבוב המשכיל יוסף פרל, שעורר את המשכילים לפעולות. רופאו ד״ר יעקב רפפורט היה, למעשה, המנהיג הרוחני של האינטליגנציה היהודית בלבוב. ד״ר רפפורט (1772 — 1855) נולד באומאן, אוקראינה, במשפחת רבנים. אביו, ר׳ מרדכי בן שבתי רפפורט, היה רב באולקסיניץ ובהומאן, נין ונכד לר׳ בנימין, מחבר "גבולות בנימין", אחיו ר׳ חיים הכהן רפפורט רבה של לבוב הידוע בהשתתפותו בויכוח עם הפרנקיסטים בשנת 1759. ר׳ מרדכי, אביו של ד״ר יעקב רפפורט, היה רב־ הגליל בפודוליה והתעסק גם ברפואה, והדפיס בסוף ספרו ״אמרי נועם״ (אולקסיניץ, 1767) תוספת "רפואות לילדים" עם ,.רצפטים" בשפה הלטינית. אמו שרה, בת הרב ר׳ יעקב מדובנא, הוציאה לאור ספר באידיש בשם ״תחינה לאמהות״ (לבוב 1804). ר׳ מרדכי גר בהורודנקה, עבר לקרקא והתעסק גם שם ברפואה מעשית. ב־18 באפריל 1781 קיבל ע״י מנהל השירות הרפואי בגליציה, ד״ר ינדרזיי קרופינסקי, תעודה, שהוא רשאי לרפא חולים בכל גליציה. התעודה אושרה בשנת 1782 ע״י הפקולטה לרפואה באוניברסיטת קרקא וזמן מסויים היה רופא ברובע היהודי קאזימיר ז ע״י קרקא 9).
בנו, יעקב, קיבל חינוך מסורתי ולמד גם פילוסופיה. נשא לאשה את יוליאנא, בתו של בר בירקנטל ממבוליחוב, הידוע בהשתתפותו בויכוח עם יעקב פראנק. יעקב עמד בבחינות־כניסה לפקולטה לפילוסופיה ואח״כ לרפואה, גמר את לימודיו בתואר ד״ר לרפואה בשנת 1804 10), התישב בלבוב והצליח מאד בעבודתו כרופא, הוא היה אהוב ומקובל על כל החוגים. בעבודתו כרופא לא קיבל שכר מעניים ולא פעם העניק מכספו לעני חולה וגם המציא לו תרופות. ד״ר יעקב רפפורט היה יהודי גאה והתעניין בחיי קהלתו. לפי דעתו "אין אנו צריכים להתבייש בעמנו (נאציאנאליטעט) בהיותנו בין אנשים ועמים שונים", הוא התנגד לקפוח השפה העברית, לשינויים בתפילות־ישראל או לתפילה בבתי־הכנסת בגרמנית, כפי שדרשו מתקנים קיצוניים בגרמניה. הוא גם היה מיוזמי ומיסדי בית־הכנסת לנאורים (טמפל) גג). ראש־הקהלה החדש, ד״ר עמנואל בלומנפלד 12), היה מצאצאי משפחת רייצס שנהרגו על קדוש־השם. הוא וחבריו בהנהלת הקהלה ניגשו במרץ לפעולותיהם. במרס 1842 פנו אל הנציבות בבקשת־אישור שהקהלה