245 ד״ר נ. מ. גלכר 246 חסידים, / פישמן הדפים במאסף שירים בתוכן דתי־ פטריוטי ומאמרים על תולדות היהודים. נושא מאמריהם של בודק ומוהר היה על הספרות העברית בימי הבינים, ובודק פרסם גם מכתבי־מסע בסגנון מבדח ונפתלי־ מנדל שור הדפים את שיריו במאסף זה. אין ב״ירושלים" אותה הנימה תוקפנית־אישית, שבה הצטיין "הרואה". פישמן בעצמו עזב את הבקורתי השלילית ונקט סגנון ספרותי חיובי. פרסם מחזות על נושאים תנ״כיים כגון: ״מפלות סיסרא״ (1841), פירוש לספר איוב ״שפה לנאמנים״ (1854) ופואימה ״העת והמשורר״ (1870) ומזמן לזמן השתתף גם ב״מגד ירחים" של יוסף כהן־צדק. באמצע המאה הי״ט חדרה ההשכלה עמוק ללב הנוער בין האדוקים, שבקשו לצאת מסימטאות חייהם האפוריים לחיים חדשים. מחוגי המשכילים יש להזכיר את המשורר משה־ הירש ענסער, שנולד בלבוב בשנת 1804 ונפטר שם בשנת 1871. מופלג בתורה וידע שפות, גרמנית צרפתית ויוונית. בהתפתחותו הר-חנית הושפע ע״י ד״ד יצחק ארטר, שי״ר וש. בלנק שעמד אתם בקשרי־ ידידות. משנת 1845 הדפיס שירים ב״כוכבי־יצחק" ובשנת 1854 פרסם ספר למוד דקדוק שפודעבער בשם: .,משאת משה או המצרף". מעזבונו נשארו בכתובים "אגרות אל אסף" (על השפה העברית), "הנותן זמירות" (על טעמים) ופירוש ל״ספר הנפש" של שם־טוב בן יוסף אבן פלקירה (1224 — 1270) ואוסף שירים "זרע קודש".
מנחם־מוני שקניג (1825 — 1848) פרסם שירים ב־ "כוכבי יצחק" והשאיר בכתובים אוסף שירים שיצא לאור אחרי מותו בלבוב ב־1848, ע״י שלמה רובין. משכיל אחר, משה־ליב לייבוביץ, פרסם שירים ב״כוכבי יצחק" והשתתף גם ב״הנשר" של כהן־צדק. לחוג המשכילים השתייכה גם ינטה קהלמן בתו של המשכיל והסוחר הידוע מיכאל קהלמן. שהיה חבר ועד־הקהלה הממונה בראשותו של ד״ד בלומנפלד. היא נולדה בשנת 1810. בהיותה ילדה הקשיבה לשעירי־ אחיה וכך למדה את התנ״ך והדקדוק העברי. במרוצת הזמן רכשה ידיעות מקיפות בשפה העברית וקראה שירי ווייזל וספרי השכלה. בהיותה בת י״ד נתארשה למשכיל ל. רוזאניש מברודי והחליפה אתו מכתבים בעברית. זמן קצר אחרי הנשואין מת רוזניש והיא נשאה לסוחר שמשון וואהללרנר, שגם הוא מת בגיל צעיר, ולאחר 3 שבועות מת גם בנה היחיד, קלונימום. בידיה נמצא אוסף מכתביה עם רוזאניש, ואמה האדוקה הוציאה ממנה את המכתבים ישרפה אותם. מכתביה הצטיינו בסגנון עברי תנ״כי. ותמיד היתה, הוגה בשפה העברית וספרותה 31). תכנית פוליטית לא היתה, למשכילים, אולם מאורעות־הזמן גררו גם אותם לתוך המלחמות, שנראו באופק הפוליטי במונרכיה האוסטרית וגרמו לשינויים יסודיים בחיי עמיה, וגם על היהודים לא פסחו.