תולדות יהודי לבוב מאת ד״ר נ. מ. גלבר פרק א: הישוב היהודי בראשיתו מצב היהודים בימי קאזימיר הגדול. המעמד החוקי של הקהילה בעיר ובסביבה. תפקיד היהודים בסחר־המעבר. בימי יגילו. וולצ׳קו ועסקיו. החובר נטקע. תעסוקת היהודים: חכירות, מסחר, כספים. התנפלות צלבנים על יהודי לבוב. המאבק עם העירונים ישנים 1488—1523. ההסכם בין היהודים והעירונים. תפקידו של יוסף בן שכנא. קשרי המסחר עם תורכיה. מתי ומהיכן באו היהודים לעיר לבוב? זוהי אחת הבעיות המעבינות ביותר בתולדות יהודי פולין הקטנה שנקראה מקודם "רייסין־אדומה".

במאה העשירית הגיעו כבר לרייסין יהודים מביצנץ וכוזריה — הם היו מתווכי המסחר בין המזרח והמערב בכביש האליץ—קיוב—הים השחור, בערי רייסין 1) גרו יהודים זמן רב לפני בוא המתישבים הגרמנים והפולנים. בעת ההיא נמצאו בלבוב מלבד רותנים וטטרים גם יהודים, שנהנו מזכויות מסויימות בימי נסיכי רייסין. יחד עם היהודים השתקעו בלבוב גם קראים ובית הכנסת שלהם נמצא במקום שבקרבתו נבנה אחרי כן בית הכנסת העירוני(שטעטישע שוהל). ביודיהקברות הקראי היה לא דחוק מהרובע הקרקובי 2). היהודים התגוררו בקצה דרומי~מערבי של חומת העיר, בכיוון לרחוב זולקיבסקא־רינק, במספר בתים קטנים, ועל ידם — מחסנים, אורוות וממגורות. אחרי שנבנתה העיר החדשה באמצע המאה ה־עמ. הפכה העיר העתיקה לפרבר, בעיר החדשה קמה — מלבד הקהלה היהודית שבעיר העתיקה וקהלה קראית, — גם קהלה יהודית שלישית, וכך נשארו בלבוב בתקופה הראשונה שני ישובים יהודים: בפנים העיר גרו יהודים יוצאי ארצות המערב < וברובע הקרקובי (קראקעווער פארשטאט) יהודים, שמוצאם היה מכוזריה, מארצות המזרח, וקראים. שתי הקהילות נבדלו זו מזו במנהגיהן ואורח חיי תושביהן. היהודים בעיר היו נתונים לרשותו ולשיפוטו של "פאלאטינוס רוסיע", וכסגנו וממלאי־מקומו שמשו פקיד־הנסיך יחד עם ראשי היהודים הנבחרים.

היהודים ברוב הפרבר שעל־יד ארמון הנסיך עמדו תחת שיפוטו של שופט־הארמון. לפי חוקי רייסין היו רשאים לערער נגד פסקי הדין שלו בפני סגךהסטרוסטא או בפני הממונה על המצודה. הנסיכים 3), שהיו מעונינים לפתוח את העיר ואת מסחרה עשו כל מאמץ, כדי למשוך אל לבוב תושבים יהודים, שבאו ברצון להתישב בה, וכיון שהיו נהנים מזכויות שאפשרו להם תנאי חיים נוחים יותר. שמע ה של העיר לבוב כמרכז מסחרי הגיע גם לקהילות באירופה המערבית ואפילו לספרד, עד שמחבר המפה הקטלונית ("קארטא קאטאלאנא׳), יהודה קרשקס, רשם במפה את העיר לבוב בשם "ציבטל ד י ליאו", בציינו שש ם תחנת הצומת בקו המסחר לארצות המזרח. עם התפתחות המושבות של יוצאי ונציה וגנואה על חופי הים השחור הוקם קו מסחרי חדש, הקו הטאטרי, שהיה מקשר את המושבות עם הערים־ האמהות, מביא סחורות לבובה ומשם דרך טהורן לארצות הבלטיות ודרך קרקא לגרמניה. בקו שני שמוצאו מטרנסילבניה, הגיעו דרך לבוב סחורות אל הים השחור ולאסיה הקטנה. אע״ס שהיהודים היו במסחר־מעבר זה גורם