Original scanEvidence located
Original memorial-book scan 132
Book text
Passage 1normalized OCR · source chars 0-30

259 תולדו ת יהוד י לבו ב 260

passage_2d3e31367f02804f7a2d225a
Passage 2OCR · respaced for reading · source chars 32-1698

בגלל הסתת פקידים ממשלתיים. בהתנגשויות סבלו גם יהודים שהיו מתגוררים בכפרים. בשעת הבחירות אל הפרלמנט, ביוני 1848, הסיתו פקידי הממשלה את האברים נגד השליאכטא. מתוך חשש שהענינים לא יגיעו לידי פרעות כמוב־1846, נתבקשו יהודי־לבוב, כב־1848, להורות לחוכרים ובעלי בתי־מרזח בכפרים להסביר לאכרים את המצב האמיתי 2־). בכרוז "לאחינו בני ישראל היושבים בכפרים" 23) הדגישו באידיש עממית שעד כה רק דעתם של פקידי הממשלה היתה הקיסר יר״ה והם שקיפחו את התושבים יתמכו בקיומו נשמעת ע״י הקיסר יר״ה יהם שקיפחו את התושבים ותמכו בקיומו של שעבוד־האכרים. לקראת הבחירות אל הפרלמנט יש צורך בליכוד ושלום בין כל חוגי התושבים. "האדונים" (שליאכטא) בטלו את הצמיתות של עובדי־האדמה ועשו שלום גם עם היהודים והבטיחו לתמוך בדרישותיהם "להקל מעלינו עול הגלות ולהרשות לנו גם פרנסות אחרות". לכן "תלויה כל גאולתנו בשלום". אל יאמינו יהודי הכפרים ב״דברי־כזב של מחרחרי־ריב, ואדרבא, מן הראוי והאפשר לעשות שלום בין איש לרעהו. ובפרט אתם, יושבי־כפרים, דבריכם נשמעים בין החקלאים ולכן עליכם לראות שיהיה שלום בין הערלים ובין האדונים ולהסביר לערלים שאין שום כוונה נגד הקיסר ירוכדהודו אלא כל השאיפה שלום. הרי אמת הוא הדבר שהפריצים הציעו כידוע לכל העולם שהם רוצים לבטל את הצמיתות (פאנשציזנע)". בסוף הכרוז מודגש ש״עלינו אחינו בני ישראל מוטל לעשות שלום. הרי מני אז היתה פרנסתנו ומחיתנו מהאדונים ובשלומם גם לנו שלום". היהודים מצפים לטובות מהקיסר וזה יבוא כאשר "האדונים יעידו עלינו טובות כפי שעושים זאת עד עתה וכותבים בכל העתונים שיעזרו לנו בסיים והכל תלוי רק בשליט ובזכות השלום יבוא לציון גואל".

passage_2d9e711d8c4a0c80af101923
Passage 3OCR · respaced for reading · source chars 1700-2999

בועד־הקהל העורר ד״ר קוליש מחדש את התכנית להפנות את היהודים לחקלאות, אולם ניכח התנגדות החרדים בוטלה התכנית מלכתחילה. מאורעות הימים גרמו, כנראה, שהיהודים הרגישו כי מצבם הולך ומתמוטט. פורענות נוספת קפצה על גליציה המזרחית ביולי—ספטמבר 1848, בפרוץ מגפת חולי־רע שחלו בה 843 איש בלבוב בלבד, מהם מתו 371. המצב הכלכלי הורע והמסחר ירד פלאים. קמה שאיפה לעזוב את גליציה ולהגר לאמריקה. בר3 ביוני 1848 פורסם ב״צענטראל ארגאך בוינה כרוז מלבוב הקורא לתמוך במפעל ההגירה. שאיפת ההגירה באה, כנראה, גם בהשפעת המאורעות של חודש מאי 1848 בוינה והתנועה נגד היהודים. ברחובות וינה פורסמו מודעות מסיתות לפרוע ביהודים. בחוגי האינטליגנציה היהודית התנהל ויכוח אם לא כדאי, נוכח תופעות האנטישמיות בוינה ובפרוביג־ ציות, לפנות עירף למולדת כפוי״טובה זו ולהגר לאמריקה. ב־6 במאי 1848 פרסם הסופר ליאופילד קומפרט כרוז ב״צענטראלארגאך (גליון 6, 7) לעזור להגירת יהודים לאמריקה, כי אמנם "זרחה שמש החופש בשביל המולדת? אולם למעננו, היהודים, הופיעה רק בצורת נוגה צפוני מגואל בדם". לפי הודעתו של הסופר היהודי סאנטו, נוסד ועד הגירה גם בפסט. ב־14 במאי 1848 פרסמו ד״ר מאכם אנגל וד״ר לודביג אוגוסט פראנקלא את הפרוגרמה של "האגודה למען הגירה יהודית לארצות הברית" בוינה.

passage_218b19da04a7a791c501439f
Passage 4OCR · respaced for reading · source chars 3001-4343

נגד תנועת־ההגירה יצא דוד מאנדל והרב ד״ר שמידל ממורביה במאמר חריף: ״הישאר בארץ״ 24). ובליבו דובר בחוגי הנאורים על התכניות ונוסד גם ועד הגירה, שביקש ממערכת ה״צענטראלארגאן" בוינה אינפורמציה מפורטת. ד״ר י. פולאק מוינה התעניין עוד בראשית 1848 בתכנית להקים באמריקה מושבה יהודית וגם הגיש לשלטונות בגליציה הצעות להכשרת מועמדים יהודים. אך כל התכנית נכשלה. ענין ההגירה לאמריקה שנתעורר ביזמת הועד הוינאי, נידון בלבוב באספה ונתעוררו ספקות והוצעו הצעוותנגד, שהמליצו על התישבות בכפרים במקום הגירה לאמייקה. הועד בלבוב הביע את דעתו שמוטב לדאוג להתישבות חקלאית יהודית בגליציה גפא, מכיון שהותר ליהודים לרכוש קרקעות. הוצאות ההגירה בשביל משפחה אחת יספיקו ליישבה על הקרקע בגליציה 24 א). כאמור, נדונה בעית ההתישבות החקלאית גם בועד הקהלה ובוטלה בגלל התנגדותם של החרדים. המנהיגים היהודים היו כה שקועים במחלוקת, שאפילו לא דאגו להבטיח ליהודי־לבוב נציגות בפרלמנט. בלבוב הובטח ליהודים לפי איזורי בחירות מנדט אחד. הבוררים היהודים רצו למסור את המנדט למאיר מינץ, אולם הנאורים, שהתנגדו לו בגלל תמיכתו באדוקים 25), העבירו בעיריה החלטה על חלוקת העיר ל~ 3 איזורי־בחירות, והדבר שם לאל את האפשרות לבחירת ציר יהודי. ב־2 ביולי 1848 התקיימו הבחירות בלבוב: המתקדמים העדיפו לתמוך במועמדותם של הפולנים

passage_893e65898af4efa9ffb6267d