267 תולדות יהודי לכוב 268 את הרוחות, אך לא הצליחו. בפרברי העיר נורו יריות מבלי שידעו מי התחיל בהן, המפקד האמרשטיין מצא לו תואנה רצויה להתערבות, והקיף את מרכז העיר בצבא ותוהים. הנציב זאלסקי ומפקד הגברדיה, הגנרל ויבראנובסקי, השתדלו אצל האמרשטיין להוציא את הצבא. הוא הסכים בתנאי שהגברדיה תעזוב את מרכז העיר והמתרסים יוסרו מהרחובות. התנאי קויים, אך כאשר נסוגה הגברדיה, התנפל הצבא על אנשיה במכות ויריות. המאורעות הרגיזו את ההמון והמהומות פרצו מחדש. אז נתן האמרשטיין פקודה לפלוגות תותחנים להפציץ את העיר מעל "ויסוקי זאמק״. 648 יריות תותחים נורו עד שעת הצהרים. בנין העיריה, האוניברסיטה, התכניון, בית הספר הריאלי, התיאטרון ובתים פרטיים רבים נהרסו כמעט עד היסוד. לפי דו״ח הממשלה נהרגו 55 אנשים (בהם 13 נשים) ו־75 נפצעו (ביניהם 19 נשים). מבין היהודים נהרגו גראבשייד ברנהרד, ליפא גולדברג, המורה איגולניצר ולודביג קראסנופולסקי (סוחר מברודי, שבא לחתונה ונפגע בחדרו במלון "אנגילסקי" בכדורים שנורו ע״י גרנדירים מעבר בניני הגוברניון. מצב־חרום הוכרז בלבוב, הגברדיה הלאומית וכל הארגונים והמועדונים פורקו, העתונים נסגרו. וכך נסתיים אביב האומות — 1848 — בלבוב. ב־10 בינואר 1849 הוכרז מצב־חרום בכל גליציה.
Original scanEvidence located
Book text
Passage 1OCR · respaced for reading · source chars 0-1257
passage_72b088ff298b5dc2a45bb5c5
Passage 2OCR · respaced for reading · source chars 1259-1883
בד15 בוהוחזר זאלסקי לוינה ונפטר שם אחרי ששה שבועות. בלבו נפוצו שמועות, שהוזמן אל סטאדיון לארוחה ובשתיית קפה שחור הגיש לו סיגר מורעל40). ב־24 בינואר1849 נתמנה אגנור גולוחובסקי כנציב גליציה ואתו התחילה תקופה חדשה בתולדותיה. למרות מצב־הדכאון בקרב האוכלוסיה, קבלו היהודים את החוקה החדשה בשמחה, לפי שהעניקה שווי־זכויות לכל הדתות וליהודים בכלל. הקהלה ערכה ב־15 במרס1849 תפילה חגיגית ב״טמפל" והמטיף ד״ר מוריץ לבנטל, יורשו של הרב אברהם כהן, דרש דרשה פטריוטית, שפורסמה גם בדפוס41). אבל רב היה המרחק מן האמנציפציה המובטחת עד הגשמתה למעשה.
passage_ccaf15999115fc7d8fc10a22