271 תולדות יהודי לפוג 272 קאלור, ובלבוב נבחרו 7 יהודים מבין 15 חברי־הלשכה (מאיר ירחמיאל מיזם, א. מ. גולדבאום ומרבום דובס מלבוב; א. ה. סלוצקר מבוליחוב: גראבשייד מסאמבור, א. כהן מזורבנו; ור. ויינברג מגרודק). מאיר ירחמיאל מיזם היהודים מילאו תפקיד גדול בהתפתחות התעשיה בלבוב. יוסף טום ומרכוס דובס הקימו בלבוב, עם התרחבות סחר־התבואות במזרח־גליציה את טחנות־ הקיטור הראשונות בגליציה. חלקם של יהודי לבוב היה בולט גם בתעשיה של מוצרי חקלאות, יי״ש וליקרים, ציקוריה, זיקוק־ נפט וגפרורים. שני בתי־החרושת של יי״ש הגדולים בגליציה היו של פישל ודובס, בלבוב. גם בקידום הבנקאות תפסו יהודי לבוב את המקום הראשון. דוד ויהושע הורביץ — שעמדו בקשרים עם בנק־רוטשילד בוינה, יוסף קילישר. א. נירנשטיין ויהושע מיזם, הכניסו כספים למסלול המשק בגליציה. יוסח קולישר הוא שיזם את יסוד הבנק האפותיקאי בלבוב (1867), הוא וא. נירנשטיין היו מנהלי הסניף של הבנק הלאומי האוסטרי, ויהושע מיזם היה מנהל הסניף של בנק־האשראי האוסטרי למסחר ותעשיה, בלבוב.

שונה מזה היה מצבם של החנונים היהודים: הם עמדו במאבק קשה נגד העיריה בכל מקרה של בקשת רשיון־העברה מן הרובע היהודי אל מחוץ לתחום. בשנת 1851 העבירו שני סוחרים נכבדים את חנויותיהם מן הרובע היהודי, בהסתמכם על החוק המבטיח שוד־ זכויות לכל תושבי המונרכיה, אך שלטוגות־העיריה סגרו את חנויותיהם. הסוחרים פנו בערעור אל העיריה, והענין נדון ב־13 במרס 1851 בישיבת העיייה. חברי־ העיריה, שהיו ברובם סוחרים־מתחרים, ביקשו למנוע כל דיון במליאה. ראש־העיריה, יועץ־הגוברניון פון הופפלינגר־ברגנדורף, שיזם את הויכוח, דיבר לטובת היהודים? גם הסיטונאי סלוריאן זינגר צידד בזכותם. בזמן הדיון קמה סערה, עד שהיה הכרח להפסיק את הישיבה. למחרת קיבלו שני הסוחרים היהודים את האישור לפתוח את חנויותיהם, אולם רק כדי למכור את המלאי במשך 3 חדשים בלבד, ונאסר עליהם לתלות שלטים על החבויות. הסוחרים פנו בערעור אל המיניסטריון, שהעביר את ערעורם. באמצעות הגוברניון, לעיריה? והפעם הותר להם להשאר ברובע לא־יהודי. אכן, יתר הסוהרים היהודים שעברו את התחום, נצטוו לעזב את חנויותיהם עד 1 בנובמבר 1853. עם זאת פנתה העיריה אל בעלי הבתים הנוצרים ואיימה להטיל עליהם קנס כספי עד 100 פל׳ אם ישכירו חנות ליהודי.

מלבד הבעיה בדבר הבתים, המגרשים והאחוזות שנרכשו ע״י היהודים בשנים 1848 — 1851, נתעוררה שאלה חמורה כיצד להתגבר על הצפיפות ברובעים היהודיים, שבשנים 1821 — 1870 עלה בהם שכר־הדירה ב־317% לעומת 86% במרכז־העיר 6 א). העיריה התנגדה לכניסת יהודים לרחובות העיר, למרות המלצתה של הנהלת־המשטרה על ביטול הרובע היהודי. אכן, כל הענין היה תלוי ביחסו של הנציב אגנור גולוחובסקי. אחרי המנוי כנציב, הביע גולוחובסקי את דעתו על השאלה היהודית: אע״פ שהיהודים הם מוגי־לב ורודפי־בצע, יש להדגיש שביטול המסים ישפיע עליהם לעמוד לצד הממשלה, מבלי היסוסים. אך, אין להתעלם מהפילוגים ההולכים ומתהווים בין היהודים, וראוי לתמוך במאמצי הנאורים הדואגים להשרשת השכלה בין ההמונים. ד״ר מ. בייזר גולוחובסקי היה ממצדדי האמנסיפציה של היהודים. בשנת 1851 כאשר הממשלה דרשה מנציבי הארצות חוות־דעת על הסדר היחסים האזרחיים והמדיניים בנוגע ליהודים, ענה גולוחובסקי באופן גלוי,