303 תולדות יהודי לבוב 304 פרק י״ח: 1868 ־ 1918 מעמדם של יהודי לבוב בכלכלה, במסחר ובתעשיה. היהודים ברשת החינוך הכללי. האינטלגנציה האקדמאית בחיי הקהלה. בחירות הקהלה 1868. אגודת "שומר־ישראל" ופעולותיה. ד״ר ברנהרד גולדמן ופעולתו למען הפולוניזציה. היהודים והפולנים אחרי מדד 1863. בחירות מועצת־העיר בשנת 1874. המטיף ברנהרד לוונשטיין. כנוס־הקהלוֹת בשנת 1878 והתנגדות המתבוללים. ועד־הקהלה בתקופת 1883 — 1888. משאל 1890. אגודה. "מחזיקי־הדת". מאבק האדוקים בסדרי ה״היכל". חוק תקנון הקהלוֹת של 1890 בפרלמנט. ראשיתה של התנועה הציונית. סמינריון למורי־דת. מוסדות החינוך. ראשיתה של תנועת הפועלים. דימוקרטיזציה של הקהלה ומוסדותיה. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה. כיבוש לבוב ע״י צבאות רוסיה. יחס השלטונות הרוסיים ליהודים. "ועד ההצלה". שיתוף־פעולה עם "ועד יהודי רוסיה". שיבת הצבא האוסטרי. חידוש החיים הציבוריים. קומיסר בקהלה. 1.
המדיניות הליברלית, התפתחות אמצעי־התחביר וקשרי המסחר ייחדו ליהודי גליציה מעמד חשוב. בחיי הכלכלה, ולא רק במסחר ובנקאות, אלא גם בשטח התעשיה. אמנם רק שכבות מצומצמות הצליחו לשפר את מצבם הכלכלי. ההמונים שפרנסתם היתה על מסחר קמעוני, רוכלות, מלאכה ועבודה שכירה נאבקו קשה על קיומם והיו מוכרחים לנטוש את העיירות ולחפש מחיה בערים, או בעיר הבירה. בגלל העוני וקשיי־פרנסה העדיפו רבים לעזוב את גליציה ולהגר לשאר חבלי אוסטריה או לארצות עבר־לים. בשנים 1870 — 1880 היגרו לוינה, בוקובינה, רומניה והונגריה ומשנת 1881 והלאה נטה זרם ההגירה לארצות־ הברית. תנועת ההגירה היהודית מגליציה הקיפה מספרים אלו: בתקופת 1881 — 1890 36.600 יהודים 1891 — 1900 114.000 " 1901 — 1910 88.000 " בס״ה 239.000 ״ 0 חלוקת המהגרים לפי מקצועות היתה: 34% בעלי מלאכה, 16% פועלים, עוזרים מסחריים ושכירים, 0,4% בעלי מקצועות חפשיים. בחיי היהודים בלבוב יש לציין התקדמות לטובה. העיר לבוב, שהיתה מוזנחת באשמת השלטונות שלא ■ היו מעונינים בקידומה ופיתוחה, גדלה והתקדמה משנת 1867, שאז התחילה תקופת הקונסטיטוציה והשתלבות האוטונומיה בגליציה מבחינת המינהל. המשטר האוטו־ נומי החזיר לעיר את צביונה הפולני. שלטונות האוטונומיה והנהלודהעיר הנהיגו שיפורים סניטריים
וביוב, נסללו כבישים ודרכים סביב העיר, שהיטיבו את תנאי התחבורה, הוטב מצב הבריאות של האוכלוסין הותאמה רשת בתי־הספר לצרכי האוכלוסין והוקמו בנינים ראויים לבתי־הספר העממיים והתיכוניים. במשך שנים מספר היתה לבוב מרכז תרבותי של העם הפולני. שנויים ניכרים חלו גם במצב האוכלוסיה היהודית מבחינה כלכלית ותרבותית. מספר היהודים שהתגוררו בלבוב בשנת 1869 היה 26.694, ובשנת 1880 היו בה 31.000 יהודים (28.2% של כל האוכלוסיה), בשנת 1890 הגיע מספרם עד 36.130 (28,2%), בשנת 1900 — 44.258 (27.7%), ובשנת 1910 היה 57.000 (27.8%). בתקופת האמנסיפציה נתגלתה בחיי יהודי לבוב תופעה מיוחדת, תנועת השמד, שקודם היתה נדירה מאד. ההשתלבות בחיי הסביבה וההתבוללות דחפו אלמנטים לא־יציבים לעזוב את היהדות 2). בשנים 1868 — 1877 היה מספר היהודים שהתנצרו בלבוב 55 (20 גברים, 35 נשים) * מאז גדל והלך מספר המתנוצרים: בשנים 1878 — 1887 — 157 (66 גברים, 91 נשים); 1888 — 1897 — 245 (109 גברים, 136 נשים) < 1898 — 1907 — 256 (124 גברים, 132 נשים). בכל תקופת השנים 1868 — 1907 התנצרו 713 יהודים (319 גברים, 394 נשים), מהם עברו לדת הקטולית 486 (203 גברים, 283 נשים) ז לקטולית־ יוונית — 126 (46 גברים, 80 נשים) 1 אבנגלית — 73 (52 גברים, 21 נשים); יוונית־מזרחית — 3 (1 גבר, 2 נשים) < בני בלי־דת (קאנפעסיאינסלאז) — 25 (15 גברים, 10 נשים).