311 תולדות יהודי לבוב 312 הפולנים הם אנטי-יהודים ומה צפוי ליהודי גליציה אם אוסטריה תהיה ממלכה פדרליסטית. הפולנים יצאו בחריפות נגד "שומר־ישראל" בגלל מחאתו נגד החלטת הסיים (1871) בענין הפולוניזציה של בתי־הספר הגרמניים בגליציה 10) ודרישתה כי הקיסר לא יאשר החלטה זו. "שומר ישראל" דרשו להקים בבית־הספר הריאלי בלבוב כיתות מקבילות בשפה הגרמנית. "שומר ישראל" נקט בקו מדיניותו בגלל שנאת היהודים, שפשתה בחוגי האצולה, הכמורה והביורו- קרטיה הפולנית, שנהלו תעמולה בסיסמה "הלאה היהודים״ (1 ת ! * 1 > ץ ! ! "©־*ק). מיד אחרי הכרזת הקונסטיטוציה הוכיחו רוב המדינאים הפולנים התנגדות לשיווי־הזכויות. לפיכך חששו נציגי היהודים, שאם תנתן אוטונומיה לגליציה, יבטל הרוב הפולני את שייוי־הזכויות, שהקונסטיטוציה של פברואר 1867 העניקה להם. ראשי היהודים, וביחוד מנהיגי "שומר ישראל", נטו, איפוא, לקו הצנטרליסטי הנוח ליהודים וגם העתונות היהודית בלבוב נקטה עמדה זו. ב־1873 נתפרסם חוק חדש על בחירות ישירות של הצירים לפרלמנט בוינה, ולא ע״י הסיימים. ליהודי גליציה ניתנה ההזדמנות לנהל מדיניות עצמאית ע״י שינוי זה.
ביזמת "שומר ישראל" התכנסו בלבוב ב־28 במאי 1873 נציגי היהודים בערי גליציה, והחליטו להופיע בבחירות באופן עצמאי. בכינוס נבחר "ועד־בחירות מרכזי של יהודי גליציה" עם ד״ר יוליוס קולישר כנשיא, וד״ר אמיל ביק כמזכיר. הועד לא הכריז על תכנית פוליטית יהודית, אלא על נאמנות לחוקה 11). ד״ר שמעון סאמלזון, נשיא הקהילה בקרקא, שבהיותו ציר בסיים הצביע עם הפולנים בעד החרמת הפרלמנט בוינה, יצא נגד עמדת הועד. הוא הודיע לועד־ הבחירות גם במכתב שעניני היהודים מחייבים הזדהות עם האינטרסים של גליציה, והם קשורים בגורל האומה הפולנית, במסורת בת מאות שנים. לכן דחה את הצטרפותו לועד־הבחירות. ד״ר ביק ענה לו בשבועון "איזראעליט" במאמר מלא לעג, שהוא "מתהלך בקונטוש וקאראבלה" (לבוש פולני־לאומי) וחגור חרב טטרית עקומה. ברצונם לרכוש את קולות היהודים, נכנסו הפולנים למו״מ עם ועד הבחירות היהודי. הועד דרש להבטיח בחירת 6 צירים יהודים (בלבוב, ברודי, קולומיא, סטניסלבוב, פשמישל ודרוהוביץ) ולהעמיד במחוזות
בעלי מיעוט יהודי ניכר רק מועמדים ליברליים, מתנגדי הפדרליזם. ועד־הבחירות הפולני דחה את הדרישות ואז נחתם הסכם־בחירות טכני בין ועד~הבחירות היהודי והועד הרותני, אולם הרותנים, שנתמכו ע״י הבוחרים היהודים בפרובינציה, הכזיבו בערים. בלבוב גופא החליט הועד׳ לפי הצעתו של ד״ר ביק, להמליץ על המועמד הפולני זבישבסקי נגד צ׳רקאבסקי, שהיה פדרליסטי. מן היהודים נבחרו: ד״ר הניגסמן (קולומיאה), ד״ר יואכים לנדה (ברודי) והרמן מיזס (דרוהוביץ), בעוד אשר המועמדים הרב לוונשטיין (פשמישל), ד״ר ה. גוטליב. (סטניסלבוב), ד״ר יוסף כהן (טרנופול) וד״ר מאקס לאנדסברגר (רישא) נכשלו. אל הנבחרים הצטרף עוד נתן קאליר, שנבחר ע״י לשכת המסחר בברודי ואלברט מנדלסבורג שנבחר ע״י לשכת־המסחר בקרקא נכנס ל״קולו פולסקיה". בפרלמנט הצטרפו ארבעת צירי גליציה המזרחית, יחד עם 8 צירים יהודים מיתר מדינות אוסטריה (וינה, מורביה, בוהמיה ובוקובינה) למפלגת הקונסטיטוציה (פערפאסונגס ־פארטאיי).
ביגואר 1874 התקיימו בחירות אל מועצת־העיר. "שומר ישראל" הקים ועד־בחירות יחד עם יתר נציגי היהודים, והחליט להופיע ברשימה יהודית עצמאית, מפני שוועד האזרחים הליברליים הוציא מרשימת מועמדיו את הרב לוונשטיין ואת ד״ר יוסף כהן, שהמליצו בבחירות לפרלמנט (1873) על חוקת הממלכה נגד הפדרליזם. קבוצה קטנה ב״שומר ישראל" (ראובן בירר, אהלנברג ויוליוס הוכפלד) הציעה להכריז על המנעות מבחירות. אולם הצעתם נדחתה והוחלט להשתתף בבחירות ברשימה עצמאית. הפולנים, וביחוד עתונו של יא ן דוברזאנסקי, "גאזיטה נאראדאווא", ניהלו תעמולה נגד היהודים, בהבליטם שהם שואפים לגרמניזציה של גליציה. העתון קרא את הפולנים לחרם כלכלי על היהודים. הסתם הגיעה לממדים כאלה, ש״שומר ישראל" פנה בספטמבר 1874 בתזכיר אל שר המשפטים ד״ר גלאזר בבקשה לתת הוראות לתובע הממשלתי בלבוב לפעול כראוי 11 א). בוועד החדש של "שומר ישראל" שנבחר ב־29 בספטמבר 1874, השתתפו ד״ר מאנש בתור נשיא, ד״ר אמיל ביק — סגנו, הלל לנר — גזבר. וד״ר שלמה לנדסברגר — מזכיר. מלבד ה״איזראעליט" הגרמני הופיע עתון באידית