315 הולדות יהודי לבוב 316 התנגד לבקשת הווד״ר גולדמן נשאר בוינה והיה למזכירו של רוגאבסקי, הציר הפולני בפרלמנט. רק בשנת 1870 קיבל את הרשיון לעבור ללבוב, ושם נשא לאשה את בתו של הרב לוונשטיין. עם בואו ללבוב הביע התנגדות ל״שומר ישראל", שראה בו מכשיר לגרמניזצ׳־ה ואויב לפולנים. בתמיכת הפולנים נבחר בשנת 1876 כציר לסיים הגליצאי, וארג סביבו את הנוטים להתבוללות הפולנית. בשנת 1878 יסד את ״אגודת "דורשי־שלום" (בפולנית: "זגאדא", ומטרתה לשפר את "היחס הסוציאלי והפו- ליטי" אל הפולנים, שהתערער עד לבלתי־נשוא בגלל פעולות "שומר ישראל". בראש האגודה, שהצטרפו אליה חברי האינטליגנציה היהודית־פולנית, עמדו ד״ר גולדמן, מאוריצי לאזארוס, ד״ר פילים צוקר, חבר מועצת־העיר ד״ר י. בלומנפלד. האגודה הוציאה שבועון פולני "זגודא", עם תוספת באידית, שיצאה לאור פעמיים בחודש, אולם התוספת נפסקה לאחר חדשים מספר. מתוך התנגדות ל״שומר ישראל" התחברה האגודה אפילו עם האדוקים הקיצוניים, שתמכו בה במלחמתה בו. אכן, האגודה לא הצליחה לרכוש מספר רב של חברים ואוהדים, כי "יהודי גליציה לא היו נכונים להסגיר את עצמם לחסדי הפולנים" 13) ואחרי חצי־ שנה התפוררה האגודה ובטלה 3 וא).

לעומת זאת גדלה אגודת "שומר ישראל" והרחיבה את השפעתה. לעומת שנת 1868, שהיו בה 100 חברים, עלה מספרם בשנת 1878 עד 650 חברים. בשנת 1878 נבחר ד״ר אמיל ביק כנשיא. ראשית פעולתו היתה הכנת כינוס נציגי הקהילות לדיון על תכנית העבודה בקהילות ואיגודן לארגון ארצי מוסמך ויציב, המייצג את יהדות גליציה כולה. קודם־כל השתדל ד״ר ביק לרכוש לתכניתו את ועד־הקהלה בלבוב. נשיא־הקהלה מאיר־ירחמיאל מיזם לא נטה בתחילה לרעיונו, אולם לבסוף הסכים, והכינוס נועד ל־18 ביוני 1878, וזה סדר־היום שנקבע לו: 1) תקנון הארגון הבין־קהלתי, 2) הקמת בית־מדרש לרבנים, 3) ענין קרן בתי־הספר היהודיים מתקופת יוסף 11, 4) תקנון־דוגמה בשביל הקהלות. הכינוס התאסף באולם סקארבאק, ונפתח ע״י ד״ר אמיל ביק. השתתפו בו בשם קהלת־לבוב: הנשיא מיזם, ד״ר גוטליב, ד״ר מאנש, המטיף לוונשטיין, המזכיר ד״ר איגנאצי נוסיג בשם "שומר ישראל": ד״ר ביק, ד״ר רייצס, משה בובר, ראובן בירר, עמנואל פרנקל, הלל לכנר, בצלאל מנקים, אהלנברג, יעקב שמרוה, ד״ר מאקס-מיליאן סוקאל, ש. צימלט. נציגי 25 קהילות השתתפו בכינוס. במשך ארבעה ימים נדונו במליאה ובועדות הנושאים לפי סדר־היום. ד״ר אמיל ביק הרצאה על הצורך להקים ארגון בין־קהלתי, "ברית־הקהלות", שייצג את יהדות גליציה ומוסדותיה. עד הקמת "ברית הקהלות" ימלא הכינוס את תפקידיה.

ד״ר פילי ם מאנ ש נת ן בהרצאת ו סקיר ה ע ל הקר ן היהודי ת ש ל בתי״הספ ר ודר ש לנקו ט צעדי ם בפנ י השלטונות, שיחזיר ו א ת כספ י הקר ן ליד י נציגו ת יהוד י גליצי ה העתיד ה להיבחר . הדיוני ם הוקדש ו בעיק ר להקמ ת בית־המדר ש לרבנים . בועד ה הביע ו ד״ר נוסי ג ולכנ ר א ת דעת ם נג ד הקמ ת בית־מדר ש לפ י דוגמ ת גרמניה , איטלי ה וצרפת , הואי ל והדב ר יעור ר מלחמ ה חריפ ה מצ ד האדוקים . לכ ן מוט ב להקי ם סמינריו ן למורי־דת , שחסרונ ם מורג ש בבתי־הספ ר בגליציה . אחר י ויכוחי ם סוערי ם קיבל ה הועד ה א ת הצעת ו ש ל המטי ף לוונשטיי ן להקי ם בית־מדר ש למדע י היהדו ת בהתא ם לצרכ י הארץ , מתו ך התחשבו ת מיוחד ת בהכשר ת מורי־דת . המליא ה ל א הסכימ ה להצע ת הועדה . הנאורי ם הקיצוניי ם טענ ו שאי ן להכנ ע לאדו - קים ׳ וי ש להחלי ט ע ל הקמ ת בית־המדר ש לרבנים . בזמ ן הויכוחי ם פלש ו לאול ם הועיד ה חסידי ם צעירי ם בצעקו ת : "גויים , אפיקורסים , ,טריפניאקס ׳ (אוכל י טריפות) , א גלחי ם סעמינא ר (סמינריו ן ש ל כמרים) " הוזעק ה המשטר ה ובקוש י הורחק ו מ ן האולם . ברא ש הפולשי ם צע ד שמלק י הורוויץ , בנ ו ש ל ישעיה״ליב , מנהי ג המתבוללי ם בלבו ב לעתיד .

הועד החליט לכנס גם "יום קהלות" שני ולהכין את תקנון־הקהלו ת ותכנית של בית־מדרש לרבנים. נבחרה ועדה מתמדת, שהטילה על ד״ר רינגלהיים (טרנוב) וד״ר מאנש (לבוב) לעבד את תקנון־הקהלות. עמנואל פרנקל הגיש לועדה תכנית להקמת בית־מדרש לרבנים. לפי הצעתו יש להקים א) בית־ספר מכין של ד׳ כתות בשביל תלמידים בגיל 9 — 14 שנים, בו ילמדו תנ״ך, תלמוד ולימודי חול בתכנית גימנסיה נמוכה; ב) בית-ספר גבוה של 6 שנות לימודים: תלמוד, מדעי־היהדות ולימודי חול בתכנית של גימנסיה עליונה. אחרי בחינוודהבגרות יבקרו התלמידים את הפקולטה לתלמוד, בתכנית של 3 שנות לימודים. אחר גמר חוק-הלימודים יוסמכו לרבנים.