319 תולדות יהודי לבוב 320 והחינוך לא היה יכול להתיחס באדישות אל תנועת־ המחאות, והחליט לגשת להסדר סופי של הקהלות. עוד בשנת 1880 עבדה ממשלת טאפא הצעת תקנון־ הקהלות, אולם עבר זמן רב עד שנזדמנה אפשרות להגישו לאישור מועצת המיניסטרים. ב־19 בינואר 1888 דנה מועצת־המיניסטרים בהצעת החוק, שהובאה ע״י שר־הדתות פרייהר פון־גאוטש. ב־21 במרס 1890 פורסם תקנון־הקהילות של כל מדינות אוסטריה* 1 ). באפריל 1882 אחרי כינוס הרבנים, התקיימו בלבוב בחירות חדשות אל ועד־הקהלה. בהשפעת הכינוס נבחרה הפעם רק רשימת המתקדמים ומן האדוקים לא נבחר אף אחד" 1 ). האינטליגנציה היהודית דגלה בסיסמתה של התבוללות פולנית. ד״ר גולדמן וד״ר פיליפ צוקר ייסדו בשנת 1880 את "אגודת אחים" ("פשימיעזשע בראצ׳י") שעמדה עד 1890 בראש תנועת המתבוללים, והוציאה לאור את השבועון הפולני "*ח 02/2 וס" עם תוספת עברית "המזכיר אהבה לארץ מולדתו" בעריכתו של יצחק־אהרן ברנפלד. לקבוצה זו הצטרף גם ד״ר אמיל ביק, ממנהיגי "שומר־ישראל". האינטליגנציה הפולנית עמדה תחת השפעת ההשקפות של אלכסנדר שביאנטוחובסקי, עליזה אורזקו, הנריק רבאקוביץ, שראו את יהודי־פולין בעין יפה והיא קבלה באהבה את יסוד קבוצת מתבוללים בלבוב, מתוך תקוה להגשמת התבוללות היהודים בעם הפולני.

המתבוללים פתחו גם בפעולת־תרבות בלבוב ובערי־השדה, ע״י יסוד שעורי־ערב לפולנית. בלבוב נלחמו בקהלה, שלפי דעתם התנהלה ברוח "שומר־ ישראל" האוסטרית־גרמנית. אולם לאט־לאט התגשרו חילוקי הדעות ובאה השתלבות מדינית עם הפולנים, ושאיפתם להפוך את הקהלה "למוסד חדור רוח פולנית" התגשמה בהשפעת מנהיגיה — ובעזרת השלטונות הפולניים. בניגוד לשאיפות התמזגות היהודים בעם הפולני קמה בשנות השמונים תנועה אנטישמית בולטת בקרב העם הפולני. במושב הסיים הגליצאי של 1880 — 1881 הכניס הציר הפולני תיאופיל מירונוביץ הצעה, לצמצם את שווי־הזכויות של היהודים. הועדה שדנה בהצעתו, הכניסה בה תיקון שצריך להגביל את הזכויות והסמכות של הקהלה היהודית. הצעת הועדה נתקבלה פה אחד ע״י הסייס. באותה שנה התחדש גם המאבק הישן־נושן בין מעמד הסוחרים הפולניים וה־הודים. העתון "גאזעטא נארודובה", ועורכו יאן דוברזאנסקי, הידוע בהופעותיו ברוח ליברלית ולמען היהודים בשנים 1848 ו־1863, קרא לפולנים לדאוג להקמת מעמד־בינוני פולני, שחכרונו מורגש בעם. אמנם, הוא לא דרש החרמת המסחר היהודי ונושא • ו, אולם קריאתו הובנה כהצהרת מלחמה נגד הסוחרים היהודים. בהכרזה גלויה, להחרים את המסחר ודהודי ולדחקם מענפי הכלכלה יצ־ 1 ציר־הסיים הגליצאי תיאופיל מירונוביץ, שבהכרזותיו זכה להיות מנהיג העירוניים בלבוב. בעמדתו תמך גם רנניך אדם סאפיאהא.

משבר קע ה עבר על יהודי גליציה ולבוב בכלל. ולולא העזרה של ארגוני חו״ל לטובת יהודי גליציה, היה מצבם בכל רע. אמנם דובר בשנים 1880 — 1890 על עזרה עצמית, אולם גם נסיון לא נעשה מחמת האדישות השכבות האמידות המעטות שבאוכלוסיה היהודית. חסר גם הרצון לליכוד הכוחות לשם יצירת תנאים מתאימים לשיפור המצב, כגון: חינוך מקצועי וחיזוק המסחר, האשראי 19 א), הרחבת המלאכות, הקמת רשת־קואופרציה וכר. בקהלת־לבוב שהיתה מרכז החיים היהודיים וראויה להסדרת הענינים הפנימיים, נמצאו רק יחידים שהכירו בחוש־הבחנה את המצב ויכלו להגיע לידי מסקנה שצריך לשנותו.