צ 7 צ ד״ ר נ . מ . גלכו 374 בקונטרס שפורסם בשם מושא ל "מאליש קארול". אכן ד״ר פרידמן טועה בהנחתו מפני ששם "מאליש" אינו שם־מושאל של ד״ר מנקס אלא שמו של אחד מחברי המשלחת הפולנית ד״ר קארל מאליש, עורך־דין בלבוב. 561 * 5 ס 1 ק 6 ?־ 2 סס 506 * 543015135 . 497 . ק 1895 * 65 * 5 ־ 1 ) 1862 ־ 1772 ) 1 ץ 03.110 501 ס 226521 ק . 2 . 1848 ־ 1846 134306 * 5 0311013 : 102 * 160165 ? 546530 . 151606 ס ק 260111306 03 ( 1848 ) * 10465 710503 ? ? . 292 . ק 1948 3 * 35 < 52 ־ 731 \ \ . 95 . ק , 1899 * 65 * 5 ־ 1 . 1848 06 ? : 5431-1061 1011115 35 . ק 1878 * 65 * 5 ־ 1 . 1848 . 06 ? : 34261 * 235 * 5135 ץ 7134 \ \ 6 ) * 23605 ? . 3011640161 ? ־. 561 * 21601131605 30 ( 102 ? . 73 , 68 , 48 .ק ק 11 4001 1904 7 ) נציגי האינטליגנציה הפולנית (פיוטי גרום׳ אלבין ריביבאואר, פראנצישק סמולקא, רוברט הפרן, יאן דובר־ זאנסקי, ד״ר אלכסנדר סנקובסקי, מאוריצי סרוצינסקי), 9 נציגי בעלי־האחוזות, 3 עירונים׳ 3 כמרים רותנים׳ 2 יהודים, 1 כומר פולני. י־■ ) ראה מאמרי "על העתונות העברית והיהודית בלבוב״ בכרך 11 של ספר זה. לפני ביטול הצנזורה הופיעו בלבוב רק 2 עתונים: "גאזעטא לוואווסקא", דזיענניק מוד פאריסקיך". אחרי 7 חדשים של ביטול הצנזורה, יצאו לאור 13 עתונים ושבועונים, והם: (דמוקרטי קיצוני) ק 0546 ? ( 2 ^* 0320405 0216016 ( 1 (בטאון המועצה הלאומית), אחרי 3 ס 52606 ׳\\ס ק 032643 ( 3 שהמועצה הוכרה כגוף פוליטי, הסבו את שם הבטאון ל: ( 4 , 3 * 1320405 ? 3013 ? ( 5 3 * 1320405 ? 32643 0 01563 ? (בטאון של בעלי־אחוזות, שהוקם נגד המועצה הלאומית ע״י גבלרט פאווליקובסקי); 063 ץ 5431 20013 ( 6 (בטאון הריתיים); 7 ) 01561 ק 9 04016 ץ 7 (שבועון פוליטי ספרותי, בעריכתו של ההיסטוריון הידוע קארול שאינוכה); 8 ) 111-2601016 ץ 361 * 5 ץ 2 ק (בטאון אגודת פקידים פרטיים, שנוסדה ביזמת המועצה הלאומית); 9 ) 561 * 05 * 15 62 ( 02 ? (עתון עממי
בלתי־תלוי ); 10), 0121601 30161 [ץ 22? 30161 [ץ 22? 11) 1040. בקרק א יצאו לאיר 5 עתונים, בטרנו ב1, בסטניסלבו ב1, ועתון ממשלתי: 563* 05* 15 2643 03 ׳0 כעבור זמן קצר, כשחדרו לציבור הפולני דעות אנטישמיות ונפוצו כתבי־פלסתר נגד היהודים וגם בגברדיה ״התעוררה אנטישמיות״, פרסם יוהאן בייזר שיר בשם: "דער יודע אן די קריסטליכען פרייהייטס־קעמפער", בו הוא פונה אליהם בקריאה: - 061-1546061-1160161 ־ 161 143001 0116 61064? 610 110160 (01601 516 61064? ־ 16461 ־ 1 50001 9 6 616614 ־ 1?־ 461 3554 ־ 1 06 9 111660 ־ 401 2 ־ 11460661 (4135 006?/ ''0 6 5466 6261053014* 01064 160 3554 ־ 1 10) 016? 610 610 106 611041106 ־ 1? 65 762010101? 5610 6 04 (610 4 0 0 016? £10 302 ־ 61101 קק 00 110 9 1060105 465 154 035 1ג). 141. ק 1848 060523102 9 30 80506 - ג) לפי הצעתו של פקיד הנציבות וחבר־המועצה הרוזן אמור גולוחובסקי (פולני) עובדה תכנית להקמת "מועצה רותנית" (ראדא שוויענטאיורסקא) בראשותו של ההגמון האוניטי גריגור יאחימוביץ (משנת 1859, מטרופוליט בלבוב), חברי המועצה הרותגית נטו לצד רוסיה והטיפו לחלוקת גליציה לשתי פרובינציות: מערבית ומזרחית, תכנית שהוצעה עוד בשנת 1846 ע״י מטרניך.
האינטליגנציה הרותנית, בראשותם של פוז׳ינא, אנסוני דובקיביץ ויוליאן הורושקיביץ, יצאה נגד פעולות המועצה וביחוד נגד הגשת התזכיר מ־19 באפריל 1848. הם הטיסו למיזוג רותני־פולני מבחינה לאומית־מדינית והקימו נגד המועצה "שווינויורסקה" את האיגוד "הרותני" (זבוד רוסקי). בישיבה הראשונה ב־15 ביוני 1848 הציע הירושקיביץ בנאום־התכנית, שמתפקידו של "האיגוד" הוא לקיים שלום בין כל האומות בגליציה: הרותנים, הפולנים, הארמנים והיהודים ולמזגם לגוף אחד שיעמוד בפני הממשלה והקיסר ויתמוך בדרישותיו. "האיגוד" הצטרף למועצה הלאומית ושיגר אליו 4 נציגים. "האיגוד" הוציא־לאור את העתון "דיענניק רוסקי" כנגד הבטאון של המועצה "זוריה האליצקא". יי' 1 ) 5 . 40 ? , 1848 , 060423102 9 30 , 80506 14 ) ־ 41015462 ? :* 61 0 2 453 3 $43 ס 1401 14305 * 1606 1 7 ? ? . 1848 5/5 440 6281 2 , 1848 , 204060116 ק 2345 י 1 ) */ 22 440 , 957 2 1848 , 116 ס 6 ס 4 ס 2 ק 154022345 ס 41 ? . 1848 */ 24 440 959 2 ״' ) אלמוני (מאנשי הגברדיה) מחסידיו־סל הרב כהן פירסם מכתב־גלוי נגד קונטרס זה. ־ 50 9 60 004 6 ־ 6414100361 ? 416 30 01660 ־ 56045061 0116065 30 0 460 ?7025606402 465 02 46 0 40X 60 )0 4 6 0 40015 9 0 9 60 - 601 ־ 1 10 060 ? 6236320 ? / 261523661062 ? 546220 460 .( 1848 ) 602 9 מלבד זה יצא־לאור גם עלון שני: 6414100 ? 2 6 4 0 0646 11046226106 416 0 3 70240 ? ? 0 ( 1010 ? 6236301 ? / 2615236610625 ? 465 £04162000 9 462 8642611 . 060 ? לו ) 21 . 12 ? . 1848 , 3102 9 011 י 00042 , 80506 4 י ) 22 . 12 ? , 1848 , ס 3 102 9 3 ! 060 42 , 80506 י' 1 ) 1 ( 03110 * 5 * 465 ץ 2 6 ( 0216 : 8313630 62 ( 43 ? . 02 . 133 . ק "־ ) 60 0460 ( 9 3112150660 016 : 216410300 ? . 6 ? . 02 . 65 . ק 1929 41 9 00 9 ו 662601 016106 1626 וח ס 16 ק 1 ד 31 ? ב ־ ) 3 . 12 ? 1849 . ( . 4 . 24 9 . 11 9 .\ / ־־ ) מראשית שנות הארבעים התלבטו השלטונות כיצד לפתור את בעית הצמיתות של האכרים. ביחוד החריפה
הבעיה אחרי מאורעות בגליציה בשנת 1846, בהם יהרגו רבים מן האצילים הפולנים ע״י האכרים. אחרי המאורעות נשלח לגליציה רודולף סטאדיון — אחיו של הנציב — לשם הכנת דו״ח והצעות. הועדה שנתמנתה ע״י הקיסר, בראשותו של הארטיג, בדקה את הדו״ח שבו הביע סטאדיון ספקות אם רצוי הדבר למסור קרקעות לידי אברים, יסהם עמוסי " חובות, ואדמותיהם משועבדות למלווים יהודים יישנה סכנה שמשקיהם יפלו לידי היהודים. 702013622 ? 6546261065 0 05 ^ : 2 $0611446 64305 1920 ס 716 \?־ 9 ! 2 ק 61 ־ 62106-1 ס 2 23630 ? 004 03112160 . 1 . 109 , 47 . ק מסבות אלו חששו גם בעלי האחוזות הפולנים לפתור באופן פתאומי את בעית השעבוד. רוב הפקידים האוסטריים ראו את סיבת ההתפרצות המהומות בשנת 1846 לא בשיפוט שהיה בכפרים בידי בעלי־האחוזות, אלא ביהודים המנצלים את האכרים כמלווים. בדו״ח של אחד הפקידים הבכירים בגליציה נאמר: "היהודי