387 תולדות יהודי לבוב 388 '־ ) 1892 , 9 ־ 8601661 , 6111 ־ 51 [ • 061 '־א ו כבור ׳ סנדר , שלא קיבל זכות־ישיבה בלביב , קיבל את שם המשפחה שמלקיס , ע״ש יהודי מלבוב שיפטר ולא השאיר יורש . בדרך זו השתקע בלבוב .
הרב ר׳ יצחק שמלקיס נולד בלבוב בשנת 1827, אביו ר׳ היים שמואל, שמת בשנת 1839 בגיל צעיר, היה ממיוחסי הקהל ה והתגורר ברחוב באימוב. אמו, לבית וואהל, חינכה את שני בניה ברוח המסורת. ר׳ יצחק, שהצטיין בכשרונותיו, למד בלבוב. ואח״כ אצל ר׳ שלמה קליגר, רבה של ראווה־ רוסקה. הרב ר׳ יוסף שאול נתנזון התעניין במיוחד בחינוכו. ר׳ יצחק התחיל בפעולתו כסוחר־תבואות, וכאשר איבד את כל הונו בימי מלחמת קרים וירד מנכסיו, הסכים לקבל, בשנת 1856׳ בהשפעת ה•של משפחת אשתו, משפחת אל;רהאנד, משרת רב בזורבנו, היות שלפי חוקי אוסטריה צריך היה לעמוד בבחינות בפסיכולוגיה, פדגוגיה ופילוסופיה, שוחרר מלימודי הגימנסיה, ועבר בהצלחה את הבחינות באוניברסיטה שבלבוב. בשנת 1857 נתקבל, לפי המלצת המגיד קלוגר, כרב בברזזני, שם כהן ברבנות עד 1868. בשנים 1868 — 1894 היה רב בפשמישל והעמיד תלמידים הרבה. הרב ר׳ יצחק שמלקיס נתפרסם כגאון ביהוד בחבורו ,.בית־יצחק". הוא לא אהד את החסידות ולפיכך לא הסכימו האדמו״רים לבחירתו כרב בקרקא והעדיפו לבחור ברב ר׳ שמעון שרייבר. בניגוד לר׳ שמעון ישרייבר לא התעסק ר׳ יצחק בפוליטיקה והתמסר רק ללימוד ההורה. נפטר בי׳י ל יום הכפורים תרס״ה (1904). בנו היחיד, ר׳ אהרן שמלקיס, שהצטיין בכשרונותיו, מת בגיל 23 שנה והשאיר קונטרס "מנחת אהרן" שנדפס ב״בית־יצחק" של אביו. בתו היחידה, הדסה, היתה נשואה לתלמידו ר׳ נתן לוין מברודי, הרב ברישא.
1 -ב ) מאוריצי לאזארוס נולד בשנת 1831 , נסע לוינה ללמוד באקדמיה לציור והגיע לשם בימי המהפכה , במרס 1848 . בגלל סגירת בתי־הספר הגבוהים , לא יכול ללמוד באקדמיה והוא נכנס לבית־הספר הגבוה למסחר . אחרי גמר לימודיו והשתלמותו בוינה , חזר ללבוב ועבד במוסד בנקאי . כשנוסד בלבוב הבנק האפותיקאי , היה בין מיסדיו , כ־ 40 שנה היה מנהלו . יחד עם שמואל הורוויץ וד״ר שמעון שאף קנה את אחוזות ברודי והקים כאן תעשית־עץ ענקית . הוא השתתף גם בחיים הציבוריים בלבוב . בשנת 1886 נכנס כחבר להנהלת בית־החולים היהודי . ׳'•- ) בנוגע לפרטים ביוגרפיים , עיין פרק "תולדות הגיונות בלבוב" , בכרך ב׳ של ספר זה . ;, ־ ) נתמנה אח״כ לפרופיסור לשפות שמיות באוניבר - סיטת לבוב , משנת 1920 — רב ראשי בוארשה . ׳'־א ! דו״ח : 1904 — 1898 31:65 ־ 006051 36$ > : 36098611 קף '־ ) 26 .־ £91 , 1893 , £96112611 ׳־א )־ 653061 ־ 1 □ 01 ־ 1931 .ז 0 — 001351610 30 [ 0111 ץ 4365 \ [ 013611 ־ 2161 3 ת $81690 ׳* 301 ץ 2 311 ) 111 5211110 1 3 ז 060 .> 1 . 116-122 . ק , 1935 ׳** 16 * 81 , 156106 ס ק 016013 ו 00 ק 23 10 ץ ק 03 ק 2 : 1162 * 01 ־ 16853031 ^ 2 • 05101 • 3 [ 10 ק 0 : 111161111 * 001 11011 ־ 821 '־ ) : 1162 * 3661001 ? 3 ־ 531 .* 01 — ו 606610 קק 3 ? 1:113 ־ 861 06112160 10 861/06110611109 063156660 [ 361 ) 8396 2111 . 15 . ק , 1904 , 3/194 : 81301011111 ע ל החיים המדיניים ראה מאמרי "תולדות הציונות בלבוב" , בכרך ב׳ של ספר זה . י' 5 ׳ ) 360 ) 11 [ 016 • $81 ׳* 76601 \\'־ 9 ־ 001661 ־ 81 . 5 168 ? : 115560661156638 ? 361 110161 86016619$ 33 . ק . 9 — 8 816161009 . 1917 160 ^\ \ 1 * 661 ־ 1 .\ 2 0315666$ [ 31 ) 5816 [ץש 938 0 ׳* 30511 ץ 2 . 566311 3606 [ . 01 £93523 ,( 1914-1916 ) 1 ( 5816 [ץ 05 ־ 1 1 [ 32 ׳* 101 623516 ז* \ . 19 . £91 1936 1013 ק 0
־״ ) ד״ר יעקב ריאמאנד (1856 — 1936). עורך־דין, באוניברסיטה היה סגן־יו״ר "אגודת הריגורוזאבמים" ולקח חלק פעיל בחיי הנוער האקדמאי. בשנים 1898 — 1907 היה יושב־ראש הנהלת ״היכל הנאורים״. משנת 1907 חבר ועד־ הקהלה. בימי מלחמת־העולם הראשונה (1915) הוגלה כבן־ תערובות לרוסיה. אהרי שובו בשנת 1917, נתמנה קומיסר - הקהלה עד 1924. משנת 1924 עד 1936 ניהל את משרד־ הרישום בקהלה. כ־25 שנה היה חבר־העיריה וחבר מועצת־ החינוך העירונית. צז:) ד״ר שלייכר פילים (1870 — 1932), עורך־דץ, לקח חלק פעיל בחיים הציבוריים בלבוב. בשנים 1905 — 1927 היה חבר־העיריה; ב־1913 נבחר כסגן ראש־העיר. הצטיין
בכשרונותי והאדמיניסטרטיביים, ביחוד בשטח האספקה העירונית. ביוני 1915 לקחוהו הרוסים כבן־תערובות והגלוהו לקיוב. באוגוסט 1916 חזר ללבוב ונתמנה כסגן־הקומיסר הממשלתי של העיר. בתפקיד זה ארגן את האספקה והקים עשרות בתייתמחוי למען מחוסרי־האמצעים. אחרי כיבוש לבוב ע״י האוקראינים והתמוטטות המונרכיה באוסטריה הציעו לו תיק של שר־האספקה בממשלת אוקראינה המע- רבית׳ אולם הוא סירב לקבל את המינוי בהיותו פטריוט פולני. ד״ר שלייכר היה מתבולל עקרוני, ונתמנה ע״י הפולנים כחבר הועדה הממשלתית. בשנת 1919 נבחר כסגן ראש־העיר ועמד בתפקידו עד 1927. ד״ר שלייכר השתתף גם במפעלים יהודיים: היה חבר ועד־הקורטוריון של רשת החינוך של ״קרן הברון הירש״. בשנת 1929 נבחר מטעם הלא־ציונים כחבר מועצת הסוכנות היהודית. ״: ) ד״ר ברנהרד הויזנר (1874 — 1935), יליד צורטקוב.
ד״ר לפילוסופיה ומוסמך בית־המדרש לרבנים בוינה. ממייסדי האגודה האקדמאית ״בר כוכבא״ בוינה. משנת 1903 — מורה־דת בגימנסיה השניה בלבוב. בימי מלחמת העולם הראשונה היה רב צבאי בחזית האיטלקית. ממארגני "ועד־ העזרה״. אחרי 1918 — מפעילי התנועה הציונית וממנהיגי ״המזרחי״ בגליציה המזרחית. 1923 — 1927 — חבר הסיים הפולני, ב־1927 נתמנה כקונסול פולין בחיפה׳ ואח״ב בתל־ אביב. לקח חלק פעיל בחיים הציבוריים בארץ־ישראל, פרסם מאמרים מדעיים בפולנית, גרמנית ועברית. היבר ספר "דקדוק הלשון העברית", כתב על סלובצקי ייחסו לתנ״ך. איוב והדרמה היונית. 0 צ ) 58166 [ץ 0$ ז ׳* 23361 ? 301 293 : 30052 [ 806330 . 1915 ׳* 61 ׳* 81 . 116 * 161 * 81 1 6 * 1 ,[־ 5611 [ץ 05 ־ 1 1 ( 132 * 101 623516 ׳* * ׳* 161 * 81 : 1561 * 05501 ? . 1916 1 * 161 * 81 36 ) . 393 .־! £4 ״ 0235 " , 63 ק 40 ? 30 [ .־! ס . 1915 1 ד \/ 28 ועד־הקהל הפרסם מיד ב״טשאס" ובית ר העתונים הודעה בחתימת יעקב שטרוה, שבכל זמן הכיבוש היה בלבוב, שכל דבריו הם שקר וכזב. הרוסים רדפו את היהודים דוקא בגלל נאמנותם לאוסטריה. ציר הפרלמנט האוסטרי היינריך רייצם, פרסם מכתב גלוי אל ד״ר הופקא, שגם הוא היה ציר הפרלמנט, בו קבע שמוסרי הידיעות שקרו ובכוונה תחילה.