רבנים וראשי־ישיבות " מאת הר׳ ראובן מרגליות עתיקת ימים היא הקהילה היהודית בלבוב, כבר בסוף המאה השניה נודעה בתפוצות הגולה "חבורתא קדישא דלעמברק יצ״ו"-), אולם לא נודעו לנו שמות מנהיגיה הרוחניים, מורי הוראה ומרביצי תורה, הראשון שמוזכר בתור רב ואב בית־דין הוא משנת רס״ג (1503). ר׳ לוי ב״ר יעקב קיקניש, פרטי חייו ופעולותיו לא נודעו, הערכת בני זמנו על אישיותו נכיר מן החקוק על מצבת קברו: "אראלים אחזו בארון הקודש, נצחו אראלים את המצוקים, ונלקח מאתנו נזר ראשנו, עטרת ישראל, האלוף הגאון עין הגולה מו״ה לוי בהגאון מו״ה יעקב קיקניש מגזע יונה הנביא, אב״ד וריש מתיבתא דפה... אשר עשה משפט וצדקה, הרביץ תורה בישראל והעמיד תלמידים הרבה... נפטר ביום א׳ בחג הפסח, רס״ג. רפ״ב (1522) ר׳ אברהם ב״ר יחיאל מ ק ו ל ו נ י א. "הוא אברהם בצדקתו מתחילתו ועד סופו. היה שש ועושה צדק ומשפט, האלוף הגדול בתורה, הדיין הגדול, אשר היה ממגורשי פורטוגל ומחסידי פרובינצא, עשה משפטים ישרים והרביץ תורה כל הימים, ישב באוהל של תורה ולמד עם ישיבתו הרמתה, עלה למרום ביום א׳ סוכות רפ״ב". שט״ז (1556), ר׳ יהודה ל י ב ב״ר מנחם, "עלה ארי במסתרי ם של תורה, ראש מתיבתא מעמיק בהלכה ורבים שתו מימיו מקור מים חיים... ג׳ אב שט״ז.
ש״כ (1560), ר׳ קלמן מווירמייזא, הרב הראשון של שתי־הקהלות. מתואר בהקדמת "יד של שלמה" עמ״ס חולין: "זקן ויושב בישיבה, הדר ישראל וגאונו, מלכו אדונו, כבוד הגאון מוהר״ר קלמן מווירמייזא אשר אור תורתו היתה זורחת בעיר ואם בישראל ק״ק לבוב", (אחדות מתשובותיו וגם של ן) לפי בקשת הר׳ ר. מרגליות נדפס מאמרו מכתב־ידו בלי שנויים. המקורות: "כלילת יופי" מרה״ג דמביצר, "אנשי שם" מר׳ שלמה בובר, הערות ומלואים ל״אנשי שם" שפרסמתי בכרכי "סיני" (ירושלים תש״י—תשי״ב), רובי התוארים וההערכות הן לפי נוסחאות המצבות שהועתקו ב״מצבת קודש" מר׳ גבריאל סוחכטאבר עם תקונים שונים בהערותי. ־) ראה תשובות ר׳ ישראל מברונא (נולד בערך ה״א ק״ס) סי׳ רמ״ד. חתנו הג״ר אליעזר ב״ר מנוח נדפסו בקובץ תשובות הרמ״א). ר׳ דוד גנז בספרו "צמח דוד" ור׳ יחיאל היילפרן ב״סדר הדורות" ח״א ה׳ אלפים שי״ז בערך הרב׳ ר׳ שכנא, מונים שלשה ראשי־ישיבה בלבוב בתקופה זו: ר׳ קלמן ווירמש, ר׳ קלמן הברקשטן. ר׳ יהודה קראשוויץ, יתכן שר׳ קלמן הברקשטן מילא את מקומו של ר׳ קלמן מווירמייזא, ואחריו כיהן במשרה זו ר׳ יהודה קראשוויץ, ר׳ יהודה אחרון זה הוא הנקרא ר״י קרא ובפולניה הוסב שמו "קראשוויץ". ר׳ קלמן מווירמייזא הרביץ תורה בעיר ארבעים ושתים שנה כמנין "בלבוב", "מי יוכל להלל ולמלל תהלתו, איש כל ימיו לאל עבודתו, בתורת אלהים היה אומנותו,
לרבי מימון לא היה חמדתו, וכבר בא חכם בסוד קדושים רבה... פרידתו ב׳ אייר ש״ך". של״ב (1572), ר׳ יהודה ליב ב״ר משה, שר וגדול בישראל, ריש מתיבתא אוריש ב ידינא, א׳ דר״ח אלול של״ב. ש״מ (1580), ר׳ בנימין ב״ר משה, "דרש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכה קדוש יאמר לו, כל גדולי דורו סמכו על דבריו כאשר ישאל איש בדבר אלהים, חיבר ספר תבנית הבית, יס׳ אוהל של שמחה... ב׳ ניסן ש״מ". ש״מ (1580), ר׳ משה ב״ר מרדכי אשכנזי, אב־בית־דין ראשון מחוץ לחומת־העיר, עסק בגמילות חסדים, ועשה צדקה ומשפטים ישרים ומתוקים, הרביץ תורה בישראל ורבים שתו מימיו, עבד ה׳ בכל לבבו ונפשו, והאיר עיני ישראל בתורתו... ז׳ ניסן ש״מ־) שמ״ב (1582), ר׳ נפתלי הריץ ב״ר מנחם ריש מתיבתא, העמיד תלמידים רבים ומהם גדולי ישראל, חיבר באור קצר י^דרש רבה עה״ת ומגילות. י״ח ניסן שמ״ב. שמ״ב (1582), ר׳ אשר ב״ר יצחק הכהן, אב״ד וריש מתיבתא, רבנן של שתי הקהילות אחרי ר׳ קלמן מווירמייזא ראש לחבורה קדושא, אחד מגזברי הקודש כר׳ פנחס בן יאיר... ערב ר״ח אייר שמ״ב. בנו ר׳ יעקב קאפ ל היה בשנים 1620 — 1630 רב בקהלה מחוץ־לעיר. שנ״ב (1592), ר׳ אליעזר ב״ר משה ריש ־