397 הרב ראובן גדולות ומהוללות ארבעים שנה, והעמיד תלמידים ותיקים אשר רבים מהם תופשי ישיבות ותרב חכמת שלמה מכל בני קדם, והיה מופלג בחסידותו ובמדות חמודות וכל מעשיו היו לשם שמים, כ״ו חשון שצ״ח. שצ״ט (1639) ר׳ דוד טוביל ב״ד שמואל, שר התורה והיראה, ריש־מתיבתא וגדול הדיינים, ב׳ דחוה״מ פסח שצ״ט. ת׳ (1640), ר׳ משה ב״ר דוד הלוי הורדויץ, ריש־מתיבתא, לבו מלא חכמה ודעת ומדע וכל תבוני- ות ממנו לא נעלם, א׳ דר״ח אלול ת׳. ת״א (1641), ר׳ זיסקינד ב״ד אלחנן הלוי, ראש המורים, אב בי־דינא וריש־מתיבתא, העמיק בפלפול חריף בשיתא סדרי, צלל במים התלמוד, והעמיד תלמידים אשר רבים מהם גדולי התורה י״ג ניסן ת״א. ת״ב (1642), ר׳ צבי הירש ב״ר נתן ז״ק, ארזא דבי־רב, אלוף בתורה, גדול הדיינים, דן דין צדק ומרביץ תורה עם ישיבתו הרמה תמידיו כסדרן. ר״ח ניסן ת״ב. ת״ב (1642), ר׳ יעקב ב״ר אליקום הילפרן, גמיר ומסיק שמעתתא אליבא דהלכתא, ריש מתיבתא, העמיד תלמידים גדולים הרבה, ח״י אלול בין שנת ת״א—ת״ה. ת״ג (1643), ר׳ מאיר ב״ר אברהם מבית לוי, דיין מצוין וריש מתיבתא, מגדולי ההיראה, ב׳ כסלו ת״ג. ת״ג (1643), ר׳ אהרן אבא ב״ר יחנן הלוי, ל״ה שנה דיין וריש־מתיבתא בלבוב, שר התורה עמוד ההוראה, העמיד תלמידים גאוני וגדולי ישראל, ר״ה תמוז ת״ג. ת״ה (1645), ר׳ אברהם ב״ר מאיר ז״ק,

חתניו של ר׳ נתן שפירא בעל "מגלה עמוקות". מקודם רב בבאר, אחרי־כן נתקבל כריש־מתיבתא בלבוב, בזמן שאביו ר׳ מאיר היה בשנים 1638 — 1654 הרב ואב״ד בעיר, אבל לא האריך ימים ונח נפשו בחיי אביו ט״ז תשרי ת״ה. ת״ה (1645), ר׳ ישראל איסר ב״ר שמחה בונם, נכד הרמ״א, תלמידו של ר׳ יואל סירקיס בעל הב״ח, אב״ד באפטא משם נקרא למשרת ריש־מתיבתא בלבוב, נרתי ק התורה, ארי׳ שבחבורה... ב׳ סוכות ת״ה. ת״ה (1645), ר׳ שמשון ב״ר קלונימוס, אחד מגדולי המורים, ראש בית־דין י״ג אדר ת״ה. ת״ה (1645), ר׳ משולם ב״ר אברהם זלצבורג, ר״מ אב״ד ומורה צדק בחוץ־לעיר אחרי ן מרגלית 398 ר׳ יהושע בן יוסף בעמ״ח "מגיני שלמה" ו״פני יהושע" "עשה אזנים לדת מורשה שלא יבואו ליגע לא בגופה ולא בשרשה, והדריך את עמו מאיסור לאפרשא, ח׳ אייר ת״ה. ת״ה (1645), ר׳ אברהם ב״ר עזריאל, ריש־ מתיבתא, נאמן הקהלה, ראש ומנהיג מראשי ועד ארבע ארצות, מגיד מישרים בח״ק "שומרים לבוקר", דרשן גדול. ראש החבורה קדושה, ורובי חלקי התלמוד עם הר־־״ף והרמב״ד היה שגור על פיו, גיסו של בעל "מגיני שלמה", י״ג אלול ת״ה. ת״ח (1648), ר׳ משה ב״ר אליהו, שר התורה, כ״ד שנה ריש מתיבתא מבעלי תריסין במשנה בגמרא ובסברא, ארי שבחבורה, שישן פורים ת״ח. ת״ח (1648), ר׳ ישעיה ב״ר יחיאל, גדול הדיינים, לו לב ארי, נהג את בני הההלה בחכמה בתבונה ובדעת, והוכיח במישור, י״ג אדר ת״ח.

ת״ח (1648), ר׳ יהושע ב״ר יוסף, תלמידם של המהר״ם מלובלין ובעל הסמ״ע מקודם רב ור״מ בטיקטין, הורדנא, נתקבל לאב״ד בפרמיסלא, ואחרי כן כיהן ברבנות לבוב חוץ־לחומה, מלבוב הלך למלאות מקום ה״מגלה עמוקות" כריש־מתיבתא בקרקא, כאשר בא ר׳ יום־טוב ליפמן הלר בעל "תוספות יום־טוב (רי״ט) לקרקא נתמנה רי״ט כריש־ מתיבתא שני לר׳ יהושע, ובהיות ר׳ יהושע עשיר ולא קיבל משכורת מהקהל ובעוד שרי״ט אבד רכושו מסר ר״י לרי״ט כל ההכנסות, נתמנה גם לרב בקרקא. ור׳ יהושע הרביץ תורה לתלמידיו, מהם ר׳ שבתי כהן בעל "הש״ך". בעל "עבודת הגרשוני", בעל "עטרת זקנים" ועוד. חיבר ספר "מגיני שלמה" לתרץ קושיות התוספות על רש״י, ותשובות "פני־יהושע" ב״ה, נפטר לחיי עד בקרקא כ״ז אב ת״ח. ת״ט (1649), ר׳ אברהם ב״ר משה אשכנזי־היילפרן, גיסו של המהרש״א, נולד של״ח, אב״ד בלבוב, חיבר ס׳ אהבת ציון לכל התנ״ך ממנו נדפס החלק שעל התורה וה׳ מגילות (לובלין שצ״ט), שלם בכל מדות בתורה בחסידות ובענוה, י״ט טבת ת״ט. ת״ט (1649), ר׳ משה מייזלש ב״ר יצחק אשכנזי, גודר גדר ועמד בפרץ, דיין מצויין, האיר עיני ישראל בתורתו, כ״א טבת ת״ט. ת״ט (1649), ר׳ שמואל (שמריה) ב״ר אליעזר, תפש ישיבות בכמה קהילות והעמיד תלמידים גאוני ארץ, כ״ז טבת ת״ט, ת״ט (1649), ר׳ יצחק איש אוסטרייך,