401 הרב ראובן מרגלית 402 בי׳ אייר: ר׳ צבי־הירש ב״ר אברהם כ״ץ (ספר רבה בישראל, דיין מצויין). בי״א אייר: ר׳ אברהם ב״ר שלמה (דיין ור״מ חסיד וקולו ערב כמשוררי לויים בבית־המקדש). בי״ג אייר: ר׳ אהרן ב״ר לפידות (דיין גדול ומצויין נהרג עם אשתו בביתם על עריסותיהם). בי״ד אייר: ר׳ אליעזר ור׳ יצחק בני ר׳ אליהו (חסידים מופלגים, לומדים עם תלמידים שיעורים כסדרם). בח׳ סיון: ר׳ יצחק ב״ר מרדכי (דיין וריש בי דינא). בכ׳ סיון: ר׳ חיים ב״ר מרדכי (נגדע במעט שנים עמליגע בתורה כתלמיד בן מאה). תכ״ד (1664), ר׳ משה ב״ר אברהם, אב״ד בברזן אחרי־כן ריש בי־דינא בלבוב, נרתיק התורה, ארי שבחבורה, ארז בלבנון, עבד ה׳ בתדירה, בתורה ובתפלה בכל רמ״ח איבריו, כ״ט אב תכ״ד. תכ״ה (1665), ר׳ ישעיה ב״ר יצחק, ראש בית־דין בזולקוב ואחי־כן ריש־מתיבתא בלבוב, ראש החברה קדישא, א׳ דר״ח אדר תכ״ה. תכ״ה (1665), ר׳ משה ריש־מתיבתא חסיד וקדוש, הדריך בני הקהילה לעבודת ה׳ ותורתו, הרביץ תורה כל היום וכל הלילה עם חברים ותלמידים, י״ב אדר תכ״ה. תכ״ו (1666), ר׳ יקותיאל זלמן ב״ר נח יחיאל, מאורו של ישראל אשר רוח אלהי קדושים בו, ריש מתיבתא ואב בי דינא נקי וחסיד, גמל חסד עם החיים ועם המתים, י׳ טבת תכ״ו. תכ״ו (1666), ר׳ ישכר בער ב״ר משה, דיין מצויין ריש מתיבתא, בקי בנגלה ובנסתר, בוצינא קדישא, חסידא ופרישא, מקובל מפורסם שהיה יודע לכוון בתפלתו כחזקיהו, י״ג אדר א׳ תכ״י.

תכ״ז (1667), ר׳ דוד ב״ר שמואל הלוי, עמוד התורה וההוראה, באור תורתו האיר לדור דירים, בעודנו בחיים זכה כי נקבעה ההלכה כמותו, הוא בעל "טורי זהב". נולד בלודמיר פלך ווהלין, חתנו של ר׳ יואל סירקיס בעל הב״ח על הטורים, רב בפוטליטש, ר״מ בקרקא, בפוזנא, אב״ד ור״מ באוסטרהא, בימי הרג חמלניצקי נדד למדינת מורביה, בכל מקום בואו תיקן תקנות מועילות, אחרי ששקטה הארץ חזר לפולניה ונתקבל לאב״ד ור״מ בלבוב, אחרי הרב ר׳ יוסף בן אליקום געץ, חיבר ס׳ "טורי זהב" לש״ע, וס׳ "דברי דוד" עה״ת, עלה למרום כ״ו שבט תב״ז, והעיד עליו אחד מבני דורו כי כשמת לא הניח אחריו מעות לקנות לו תכריכין מפני שלא פשט ידו בממון שאינו של יושר ולא קיבל מתנות. תכ״ח (1668), ר׳ גרשון בק ב״ר בייניש, עלה ונתעלה במלחמתה של תורה, משיב מלחמה שערה, קולע אל השערה, ריש מתיבתא וגדול הדיינים, זאת חנוכה תכ״ח. תכ״ט (1669), ר׳ נפתלי הירץ ב״ר יהודה זעלק למזי״א אשכנזי, אבות המשפחה מזרע יהודים אנוסים באו לפולניה מאשכנז, ר׳ יהודה זעלק ל היה חתנו של ר׳ יואל סירקיס בעל הב״ח. ובנו ר׳ נפתלי הירץ קיבל תורה מפי זקנו זה, שימש ברבנות בלבוב בתוך־העיר (1654—1669), בקי בתורה בחדרי חדרים, מסיק שמעתתא אליבא דהלכתא, זאת חנוכה תכ״ט. תכ״ט (1669), ר׳ משה ב״ר יעקב קיקניש, מגזע יונה הנביא בעל ה״קיקיון", חסיד ונאמן כאיתן והימן, ריש מתיבתא וריש בי דינא. העמיד תלמידים גאוני הדור, ב׳ אייר תכ״ט.

ת״ל (1670), ר׳ יעקב ב״ר יהודה ליב, מגיד מישרים בבית המדרש שמחוץ־לעיר, י״ט אדר ת״ל. תמ״א (1681), ר׳ אשר יעקב אברהם ב״ר אריה ליב קלמנקש, דיין מורה הוראה, צלל במים אדירים של תורה וחיבר ס׳ "אשל אברהם" עה״ת וס׳ "מעין החכמה" מפתח וכללים לחכמת הקבלה וסוד מעשה בראשית, ניסן תמ״א. תמ״ה (1685), ר׳ יוסף ב״ר אברהם חיות, ראש בית־דין ודרשן, הוא השליט והמסביר בתורה, נפש יקרה ורוח טהורה, חיבר ס׳ "בן פורת יוסף", י׳ אדר תמ״ה. תמ״ה (1685), ר׳ יהודה יודיל ב״ר משה, מקאוול, נטרד מגולה אל גולה מחמת המציק, השתתף בועד ארבע ארצות, אחרי פטירת בעל "טורי זהב" נתמנה כממלא מקומו ברבנות לבוב חוץ־לחומה, נח נפשו בערך שנת תמ״ה. תנ״א (1691), ר׳ צבי הירש ב״ר זכריה מענדל קלויזנר, יליד קרקא, תלמידם של הב״ח ה״מגיני שלמה" ור״מ בעל "צמח צדק" מניקלסבורג, אחרי הרב נפתלי הירץ בר׳ יהודה זעלקל אב״ד ור״מ בתוך העיר (בעת שהיה ר׳ יהודה יודל רב בחח לעיר) ואחרי־כן נתקבל (1685) לאב״ד בלובלין ושם מנ״כ י״ז תשרי תנ״א. תנ״ו (16%), ר׳ שמחה ב״ר משה יצחק, אב בחכמה ורך בשנים נתמנה לאב״ד בסטריא והגליל,