413 הרב ראובן מרגלית 44 חיים כהן רפפורט, ריש־מתיבתא בימי רבנותו של ה״חכם צבי״ וה״פני יהושע״ ואחרי־כן, בין מלכא למלכא, מילא מקומם ברבנות לבוב. מנוחתו כבוד ביריטשוב, ג׳ שבט תק״ל. תקל״א (1771), ר׳ חיים ב״ר שמחה הכהן רפפורט. רב בזיטל, סלוצק, ובשנת תק״א (1741) נקרא למשרת אב״ד בלבוב והגליל כממלא־ מקום אביו, והוא זכה להאריך ימים על כסאו כשלשים שנה. בשנות כהונתו ברבנות־העיר, שימש בנד ר׳ אריה־ליב כריש־מתיבתא ונפטר בחיי אביו בסיון תק״ט. ר׳ חיים כהן נחשב בימיו לאביר הגאונים ירבו שואליו בהלכה מקרוב ומרחוק. בשנת תקי״ט (1759) הוכרח לעמוד בויכוח עם אנשי כת יעקב פרנק ולהגן על התלמוד. היה פעיל בועד ארבע־ארצות. חלק מתשובותיו נדפס אחרי זמן רב בשם "שו״ת רח״כ" (לבוב תרכ״א), וגם חלק מדרשותיו בשם "זכר חיים" (לבוב תרכ״ו). עלה לחיי עד י״ג תמוז תקל״א. תקל״ג (1773), ר׳ מאיר ב״ר יוסף תאומים. מקודם אב״ד בליברטוב, אחרי־כן מגיד מישרים בלבוב. מוכיח גדול ורבים השיב מעיון. חיבר ס׳ "ברכת יוסף" ו״אליהו רבה". "רב פנינים ונופת צופים". הוא אבי הר׳ יוסף בעל "פרי מגדים". י״ט תמוז תקל״א. תקל״ט (1779), ר׳ דב בעריש ב״ר אריה ליב. אביו רא״ל היה רב בזאמושץ, והוא כיהן ברבנות קוזניץ (תק״ה), קראשניק (תקי״ד), ורישא (תקי״ח), ומשם נתקבל לריש־מתיבתא בלבדב, והרביץ בה תורה י״ד שנה עד ג׳ אייר תקל״ט.
תקמ״ה (1785), ר׳ שלמה ב״ר משה מחעלמא. יליד זאמושץ, אב״ד ור״מ בחעלמא, רב הכולל באחוזות הרוזן זאמויסקי, שבמחוזו היו העיירות זמושץ ושברשין. ובשנת תקל״א, אחרי פטירת ר׳ חיים כהן רפפורט, נתמנה לממלא מקומו בלבוב. גאון כביר בתורה ובעל ידיעות כלליות, חיבר "מרכבת המשנה" על הרמב״ם, "עצי שלחן" מסודר על ד׳ חלקי שלחן ערוך (נדפס ממנו רק חלק על הל׳ שבת ומקצת לש״ע אבן־העזר), ונשארו בכ״י חידושים על חש׳, ם ותשובות. בשנת תקל״ז עזב את הרבנית ועלה לא״י. שהה שם זמן מסוים ויצא לשלוניקי, למען העלות עוד כרך מספריו בדפוס, ושלם נח נפשו בערך שנת תקמ״ה. תקמ״ו (1786), ר׳ מרדכי זאב ב״ר משה. נתכנה "ר׳ מרדכי־זאב הגדול" איש אלהים קדוש יאמר לו. אב״ד בקאמיונקא, סטנוב ו־מפולי. ואחרי־כן בשתי קהילות לבוב תוך וחוץ לעיר. אבי הר׳ יעקב אורנשטיין בעל "ישועות יעקב", ב׳ שבט תקמ״ד.
תק״ן (1790), ר׳ מאיר ב׳יר צבי הירש מרגליות. רב ביאסלוביץ, ובשנת תקט״ו (1755) נתקבל לאב״ד גליל לבוב, בזמן כהונת ר׳ חיים כהן רפפורט ואחריו ר׳ שלמה מחעלמא כאבות בתי־דין בעיר. תלמיד מובהק של ר׳ ישראל בעל־שם־טוב. באחד מספריו הוא כותב: "מילדותי, מיום שנתחברתי בדבקות אהבה עם מורי ידידי הרב החסיד מו״ה ישראל בעש״ט ז״ל ידעתי נאמנה שהיתה הנהגתו בקדושה ובטהרה ברוב חסידות ופרישות צדיק באמונתו יחיה. במטמרין גליין ליה". מלבוב הלך לאוסטריאה כרב אב״ד, חיבר שו״ת "מאיר נתיבים", "אור עולם" ו״סוד יכין ובועז". י׳ אייר תק״ן.
תקנ״ ב ( 1792 ) , ר ׳ יוס ף ב״ ר מאי ר תאומים . עמו ד ההוראה , מפורס ם בחבורי ו "פר י מגדים " לש״ ע או״ ח ויו״ ד ועוד . נול ד בשטשריץ , סמו ך ללבוב , ובהיות ו יל ד העתיק ו הורי ו מעונ ב ללבו ב וש ם נתגדל . התחת ן ע ם ב ת ר ׳ אליקו ם מקומרנא . ש ם עס ק בתור ה ע ם תלמידי ם וחת ם שמ ו "מקר י דרדקי" . בשנ ת תקכ״ ו גמ ר בקומרנ א ספר ו "רא ש יוסף " ע ל מס ׳ חולין . בשנ ת תקל״ ב נתמנ ה כחב ר בית־המדר ש ש ל ה ׳ דניא ל יפ ה בברלין , ש ם בא ו ליד י ספרי ם שהי ו נחוצי ם ל ו להשלמ ת ספרי ו שעס ק בחבורם , וא ז גמ ר ספר ו "פר י מגדים " ליור ה דעה . מש ם חז ר ללבו ב ומיל א מקו ם אבי ו שב ע שני ם ובשנ ת תקמ״ ד נתקב ל לאב״ ד בפרנק - פור ט דאודר . מלב ד ספרי ו הנ״ ל נתפרסמ ו עו ד ספרי ו "גנ ת ורדים" , "מת ן שכר ן שי 5 מצוות" , "נוע ם מגדים" , "נוטריקון" . "פור ת יוסף" , עמ״ ס יבמו ת וכתובות , "רא ש יוסף " עמ״ ס פסחי ם וביצה , "שושנ ת העמקים " ו״תיב ת גמא" . הרב ה מחבורי ו נשאר ו בכ״י . נפט ר ד ׳ איי ר תקנ״ב . תקנ״ ג ( 1793 ) , ר ׳ צב י היר ש ב״ ר מש ה מקוד ם אב״ ד בביאליקאמין , אח״ כ ראש־בית־די ן בלבוב • הו א אב י הר ׳ מא- ר קריסטיאמפולר , האב״ ד בברודי . י״ ט א ב תקנ״ג . תקנ״ ד ( 1794 ) , ר אש ר אנש ל ב״ ר מש ה אשכנזי . ר ב ברוזדול . אחרי־כ ן מגי ד מישרי ם בלבוב , ש ר התור ה והחכמה , מחזי ק ותומ ך לדלי ם ואביונים . משע ן ומשענ ת ליתו ם ואלמנה . הו א אב י הר ׳ מש ה דו ד אשכנז י מטולטשוב ה ואח״ כ בצפת . מחב ר ס ׳ "תולדו ת אדם" . י״ ב חשו ן תקנ״ד . תקנ״ ז ( 1797 ) , ר ׳ שמוא ל ס א ל ר ב״ ר