455 זאב זוהר 456 ו. ביהכנ״ס של מושב זקנים. ע״י בית־ הקברות הישן ברחוב רפפורטא. מתפלליו היו, בעיקר, דרי מושב־הזקנים, אך התפללו בו גם מבקרי בית־ הקברות וחולי בית־־החולים ע״ש לאזארוס שבסביבה זו. הבית היה מרכז של מפעלי צדקה וחסד. ז. ביהכנ״ס "אקספרס" ברחוב ז׳רודלנא. נבנה ע״י הסבלים החשובים במקצוע, ובעיקר ע״י מרדכי ווייזר, אחד ה״אקספרסניקים" המפורסמים בעיר, שהתעשר והקים ביכנ״ס עבור סבלי "אקספרס", בעלי מספר־רישום של העיריה, שמקום ריכוזם היה ע״י "הדיפחיטן־בנק". כאן התפללו גם בעלי־בתים חשובים שגרו בקרבת־מקום. הם הצטיינו בצדקה ובמעשים טובים, ובנו ע״י בית־הכנסת אולם גדול לסידור חופות וחתונות בשביל כלות עניות ויתומות, שאין ידן משגת לשלם בעד אולם מתאים, ודאגו שהחתונה תיערך בכבוד. כן יסדו קופת "הכנסת כלה" ועזרו ביד־רחבה ליתומים וכלות עניות. בשנים האחרונות היתה שם גם ישיבת "מחזיקי לומדי תורה". ח. ביהכנ״ס "עורכי שולחן ומנעימי זמרה" אשר ברחוב פלאץ תאודורא׳ 1, חבורה של "סרוורים" (מלצרים) ובעלי כלי־זמר שפרנסתם היתה על שירות בחתונות ושמחות של מצוה בעיר, יסדו ביכנ״ס זה, התפללו ביחד, למדו שיעורים בצוותא, וקיימו עזרה הדדית. בראש ביכנ״ס זה עמד ה״סרוור" הנודע ר׳ יואל ווייטץ.
ט. ביהכנ״ס "קצר ולפי חסד" אשר ברחוב "תיאודור א פלאץ". ביכנ״ס של עמלים, סוחרים זעירים בעלי קיוסקים ודוכנים של מנופקטורה. הם התאחדו לפי הוראת הרב ר׳ יוסף שאול נתנזון, שנתן את השם לבית־הכנסת, כדי להתפלל וללמוד שעורים בתורה לעזור איש לחברו, לשמור על מדות טובות ובעיקר על מדת צדק לקונה, ככתוב: "הין צדק ואיפה צדק יהיו לך, לא תעשה עול במשפט, במדה במשקל ובמשורה" "קצר ולפי חסד" (משלי). י. ביהכנ״ס קצבים "זובחי צדק", בבנין ביהכנ״ס הגדול מחוץ־לעיר. מלבד התפלה והשעורים היו מתפללי ידועים בעיר במעשה צדקתם. יא. ביהכנ״ס חייטים גדולים, בבנין ביהכ״נ הגדול מחוץ־לעיר. יב. ביהכנ״ס של חייטים קטנים, אף הוא בבנין ביהכ״נ הגדול מחוץ־לעיר (היה קיים גם ביכ״נ של חייטים קטנים בתוך־העיר). יג. ביהכנ״ס "מרקיעי פחים" ברחוב באד־ ניצא, של פחחים. יד. ״מלמדים־שוהל״ — בראשונה היה מיועד לכל המלמדים בעיר, ואח״כ לסתם יהודים שהצטיינו ביראתם והושיבו להם אומרי־שעור ו״מגיד" ועסקו בתורה ותפלה ומעשים טובים. טו. ביהכנ״ס "נושאי כתף", של סבלים ממש, אשר אחר יום עבודה קשה היו באים בערבים ללמוד פרק־משניות ופרשת־השבוע עם רש״י, בעזרת "רבי" מיוחד, הכינו לעצמם כוס־תה והקשיבו לשיחת רבם בדברי אגדה.
טז. ביהכנ״ס "שמוקלארים" או "שניעק שוהל", ברחו בלאחארסק בתוך־העיר, מיסודם של בעלי־מלאכה, שקבעוהו מקום כינוס לחברתם, ולאחר זמן הפך מקום קדוש לבעלי־בתים וחסידים שלא היו מרוצים מסדרי ה״לובלינער קלויז" ומהמשמעת החמורה ששררה שם. כאן הנהיגו תפלה בנוסח־ספרד. על ראשי בית־הכנסת נמנו: ר׳ אליעזר דרימר (נפטר 1953, בת״א) וגיסו ר׳ אביש רוטה. בשנת 1921, בפלישת הרוסים לפולין, שהה בלבוב במשך חדשים אחדים, רבה של גלינא, הגאון ר׳ מאיר שפירא, שהתגורר אז בסביבת ביהכנ״ס ואמר בו שעור ברמב״ם, הלכות בית־הבחירה, בפני קבוצה של צעירי אגודת ישראל יום יום, משך ששה חדשים. יז. ביהכנ״ס "מלאכת חנוך", של הסנדלרים, נקרא כך עפ״י המדרש: ״חנוך — תופר מנעלים היה". בית־כנסת זה התקיים בבנין ביהכנ״ס הגדול מחוץ־לעיר. בקיימם בית־כנסת לעצמם היתה גם לסנדלרים אפשרות לקבל "כיבודים", מי כגבאי ומי כחזן שני; וקיימו גם שעורי תורה וגמ״ח. יח. ביהכנ״ס של מנקרים. אף הוא בבנין ביהכנ״ס הגדול מחוץ־לעיר, אחד מבתי־הכנסת הידועים לתהלה. יט. ביהכנ״ס "ביקור חולים". מלבד תפלה ושעורים — התמסרו המתפללים במיוחד למצוות ביקור־חולים ועזרה להם. כ. ביהכ״ג "חברת בני לויה" אף הם קבעו לעצמם מצוה מיוחדת, שהחזיקו בה והיא — הלוית המתים בעיר. במשך הזמן התפתחה החברה לכמה ענפים, בפעולות חשובות בשטח זה. כא. ביהכ״נ "שפתי רננות" של ח׳,תחלים,
בתוך־העיר. הם עסקו במיוחד באמירת תהילים דבר יום ביומו, מלבד תפלה ושעורים. כב. ביהכ״נ "אהבת רעים" ברח*- 5 ז׳ולקיבסקא, בתקופה מסויימת התפלל בו — ר׳ מאיר גרשון עם מנינו הקבוע, שהיה נוהג לאחר בתפלתו,