505 חזני לכוב 506 כה. שלמה אידלשטץ שלמה אידלשטין, משורר לשעבר אצל זישה הרר, ודבר זה בלבד שימש תעודת כבוד לבעליו. היה בעל קול נמוך, אבל התפלל בטוב־טעם וברגש, ושומעיו נהנו מתפילתו החמה. נתקבל כחזן־משנה בשנת 1931. כט. אלתר קיממר אלתר קיממר, יליד לבוב, היה ילד־פלא בקטנותו, נתקבל כמשורר אלטו אצל החזן זישה הרר. ברם, אחרי חילופי קולו בטנור ירד באיכותו. למד בוינה, עבר ליוגוסלביה וכיהן שם כחזן. עם שואת הנאצים נעלב מן החיים. 8. בתי-כנסת שונים ל. מאיר קרנר מאיר קרנר הוזמן ללבוב להופיע כחזן ואחרי פטירת ברוך שור הוזמן למלא מקומו. אחרי תפלת הנסיון מלאו כולם התפעלות, אך קרנר לא נעתר לקבל עליו ניהול מקהלה ולמלא מקומו של חזן־ מוסיקאי גדול ומפורסם כברוך שור. זמן מועט כיהן בחזנות ועבר לאמריקה. חיבר יצירות לבית־הכנסת, חדישות בסגנון ובנויות ברוח המסורת. לא. מרדכי שנורמאכר מרדכי שנורמאכר נולד בדרוהוביץ בשנת 1882. בן עשר החל לשיר כמשורר אצל חזנים שונים, עבר ללבוב ושר אצל החזן אלתר באומן (אחר כך — חותנו) שלוש שנים. שנים מספר שהה בטרנופול, שם למד נגינה מפי המוסיקאי הגדול מרכוס וולפסטהאל. חזר ללבוב, למד הרמוניה, תיזמור וענפי מוסיקה שונים אצל ברנשטין, המנצח על התזמורת העירונית בלבוב. למד בגרמניה ועבר לאמריקה. 9. חזנים ילידי לבוב לב. יעל, כוורמן מילא בה תפקיד משורר, בלי לכהן בה כחזן.
למד חזנות אצל החזן הנודע יהודה־ליב מילר בוינה ושר אצלו. מילר חיבר יצירה מיוחדת בשם "רינונו של עולם" בתפילת "יום כפור קטן" המותאמת לקולו של וורמן. לג. ישראל מייזלס גם אביו אברהם היה ממשפחת חזנים, והיה ממלא תפקיד טנור במקהל ת ברוך שור. היה חזן בהונגריה. חזר ללבוב, אך לא הוסיף לכהן בחזנות. ת״ח גדול וחובב נגינה מובהק, ודעתו נשמעה בבחינות חזנים בעיר. בעודנו נער שר אצל זישה הרש בתור אלטו, וקולו התחלף לטנור. למד מוסיקה בקונסרבטוריון בלבוב. ב־1929 עבר לוינה והמשיך ללמוד שם בקונסרבטוריון את מקצועות המוסיקה, ואצל מילר למד חזנות. היה חזן בביהכנ״ס הקט! "מקדש מעט" אשר ברובו השני בוינה, אח״כ בפרשבורג ודברצין. ב־1937 קיבל צו גרוש מטעם שלטונות המדינה. עבר לאנגליה, כיהן בסאותפורט כחזן במשך שלוש שנים והוזמן למנצ׳סט לביהכנ״ס הגדול. משם עלה לא״י ומכהן כעת בתור חזן בבית הכנסת "ישורון" בירושלים. לד. ישראל אלתר
ישראל אלתר נולד בשנת תרס״א (1901), נין ונכד למשפחה מיוחסת בלבוב (התייחס ל„טורי זהב״), היה שר כמשורר בלבוב ובהיותו בן 17 עבר לוינה ולמד חזנות אצל החזן מילר הידוע. כחזן התחיל בבית הכנסת "תלמוד תורה" ברחוב מאלץ בוינה, ואח״ב ב״היכל״ במחוז xx באותה עיר. בשנים 1925 — 1936 כיהן בכבוד כחזן בביהכנ״ס הגדול בהאנובר, בגרמניה. ביקר במרכזי הקהילות במערב ובמזרח אירופה, ושר לא רק חזנות, אלא גם שירי־עם יהודיים. בביקוריו הופיע אלתר יחד עם החזן הידוע משה קוסוביצקי, שאמר אז, כי שניהם שרים "כדת משה וישראל" (משה קוסביצקי וישראל אלתר). משנת 1936 מכהן אלתר בתפקיד חזן ראשי ביוהנסבורג, באפריקה הדרומית. הוא חיבר פרקי חזנות רבים, בהם היצירה המפורסמת "עקבי אבן מהללאל אומר", "רבש״ע" דיום כפור קטן, שהופיעו בדפוס והוקלטו מפי החזן משה קוסוביצקי. אלתר עסוק כעת בהדפסת כל חיבוריו. לה. משה מורגנשטרן שר כמשורר אצל חזני לבוב, אך לא כיהן בה כחזן. לו. יעקב כהנא נתחנך בבית הוריו ברוח התורה והמסורת, בעל קול נעים והיה שר אצל חזנים. כטנור לירי דרמטי, היה מחסידי הוסיאטין ומצעירי