הדפוס העברי בלבוב מאת חיים דב פרידברג הקהלה היהודית בלבוב, נחשבת מאז בין העדות עתיקות היומין ומרובות האוכלוסין שבמזרח אירופה. בגלל עמדת העיר׳ היה בינה ובין הקהילות בתפוצות הגולה במרכז אירופה, מגע רופף בקשרי המסחריים, וזאת היתה הסבה העקרית והגורם להעדר בית דפוס עברי בתוכה, שיוכל לספק את דרישות תושביה ושוכני ערי בסביבתה בספרים עברים. עקב זה היו העוסקים בממכר־וקנין הספרים נאלצים׳ להביא את הספרים הדרושים, וספרי התפלות בתוכם, מערי המרכז שבמדינת פולין: קרקא ולובלין י) לפי צרכם. הרב ר׳ נפתלי הירץ בה״ר מנחם מלבוב, המחבר פירוש על המדרש־רבה שעל התורה וחמש המגילות, בשמעו בשנת שכ״ט (1569)׳ כי ר׳ יצחק בה״ר אהרן מחוקק פתח בית־דפוס חדש בקראקא׳ פנה לשם, והדפסת ספרו בשנה הזאת היתה ראשית מלאכתו 2) של המדפיס. לאחר 150 שנה, נוסד בית דפוס עברי, בעיר הקרובה לעיר לבוב׳ זולקווא׳ שדה אחוזת המלך יוהן וווסוביסקי׳ על ידי המדפיס הר׳ אורי שרגא פי־יבוש הלוי מעיר אמשטרדם, אשר המלך חפץ ביקרו, והציג לו יד בה־כלוי■), והוא סיפק צרכי עמנו בספרים, ואחרי מותו עבר דפוסו לבני משפחתו, שגם הם הלכו בעקבותיו.

בשנת תקמ״ב (1782) ערכה ממשלת אוסטריה בעיר הראשית לבוב משרד לבקורת ספרים עברים, ולמען הקל על המבקר למלא את חובתו המוטלת עליו, צותה הממשלה, כי המדפיסים אשר בעיר זולקווא׳ יעבירו את דפוסיהם אל העיר המחוזית לבוב׳ שהיתה אז עיר הבירה בגליציה׳ ושם יהיו כפופים למשמעת המבקר, כדי לעשות רצון הממשלה בכל ו) בספרי "תולדות הדפוס העברי בפולניה" הראיתי לדעת, כי הדחיפה ליסוד הדפוסים בקרקא ובלובלין באה מחוץ־לארץ (השוה שם, עט׳ 1 ועט׳ 45). -י) על המאורעות שגרמה הופעת הספר — השוה שם, עט׳ 6. !: ) השוה: בובר, ״קריה נשגבה״, עט׳ 3. עניני הבקרת. מלבד זה שמה הממשלה מסשל עשרים אדומים לשנה על כל מכבש דפוס 4). למבקר הראשון מנתה הממשלה את המלומד אינו צינץ טסלר׳•), ואת מקומו מלא בשנת תקמ״ח הר׳ אהרן פרידנטאהל מירוסלב 0)׳ ובחדש מרס תקמ״ט כבר ישב שם הר׳ הרץ הומברג׳ שהורשה אז להדפיס את הספר "נעימה קדושה" (לבוב תקמ״ט)׳ ובמקומו בא המלומד האן׳ ותהי המשרה בידו עד שנת תקס״ו, כשהעבירו את לשכת־ הבקורת לוינה עיר המלוכה 7). עיני המבקרים היו פקוחות על כל עניני הדפוסים העברים, לבל תהיה להם היכלת, להעלים דבר מספרי הוצאותיהם מעיניהם. ואלה שמות המדפיסים שיסדו בתי דפוס בעיר לבוב:

א) הר׳ זאב וולף לטרים, העביר את דפוסו מזולקווא, ועבד עד שנת תקמ״ט. אחרי מותו היתה הנהלת הדפוס בידי בנו ר׳ גרשון, שניהל את העסק יחד עם אמו מרת טשרגא עד שנת תקנ״ג (1793). באותה שנה שבה אמו לזולקווא והעבירה לשם גם את דפוסה בהסכמת הממשלה, אולם בנה נשאר בלבוב עוד שנה תמימה, ולקץ שנת תקנ״ד שב גם הוא לעיר מולדתו. ב) הר׳ חיים דוד בה״ר אהרן הלוי מדפיס, מצאצאי מייסד הדפוס בזולקווא. גם הוא כונן את בית־דפוסו בלבוב בשנת תקמ״ב, ומיד החלה המלאכה בהוצאת ספרים. במשך שנות שבתו בלבוב העלילו עליו כי זייף שטרי־כסף של מדינת רוסיה, אך י) ״המזכיר״, שנה שמינית, עט׳ 59; ד״ר מאיר בלבן, שונצינו־בלעטער, שנה שלישית, עט׳ 18. 5) וולף, ״קליינע היסטארישע שריפטן״, עט׳ 14. 0) בלבן, 1^5^780^2>11ם02סמ (פולנית), משנת 1906, עט׳ 141. 7) השוה: ואכשטין, ״מנחת שלמה״, עט׳ 14