543 חיים דב סרידברג 544 ואח״כ מלא את מקומו: ר׳ גבריאל הלוי ב״ר נפתלי הירש גולדיוברג מזלאזיץ ור׳ ישראל ב״ר ישעיה ז״ל. ה) ר׳ נפתלי הירץ גרויסמן הנ״ל׳ פתח בית־דפוס ובשנת תקנ״ג (1793), ועד שנת תקפ״ז העשיר את הספרות התורנית בספרים שונים. במותו, בשנת תקפ״ז, עבר דפוסו לידי אלמנתו מרת חוה׳ עד שעבר לרשות בתה מרת פייגה גרויסמן בשנת תר״ט. הדפוס היה בהנהלתו של ר׳ דוד צבי הירש שרנצל, וכל עניני הדפוס היו נחתכים על ידו׳ עד שנת תרי״ח. ו) הדפוס המכינה "פילערשה דרוקעריי"׳ שבו הדפיס המו״ס הר׳ אהרן יוסף הכהן"1) בשנת תקנ״ה (1795) את הספר "זבד טוב", לא האריך ימים, ורק מספר ספרים הופיעו אצלו.

ז) החכם התורני ר׳ אורי 17) בנו של ר׳ מרדכי י* ובינשטיין הנ״ל, הציע בשנת תקס״ז (1807) את בקשתו לפני הממשלה, כי תתן לו אגרת־ זכות לפתוח ביודדפוס׳ מפני שהוא למד, בשכבּר הימים׳ אומנות הדפוס ומלאכת הסדור בעיר ברסלא. דברי הבקשה הזאת ותכנה הגיעו לאזני מדפיסי לבוב, הר׳ אהרן מדפים והר׳ נפתלי הירץ גרויסמן, שהלשינו על ר׳ אורי בקובלנה, כי דבריו בשקר יסודם ולא למד מעודו מלאכת הדפוס בעיר ברסלא. למרות כל זאת ידע ר׳ אורי להשתדל והממשלה נעתרה לבקשתו ותאשר לו בשנת תקס״ח (7 לפברואר 1808) כתב־ זכות, וכעבור ירחים מספר כבר החל בהדפסת מסכתות לתועלת התלמידים וגם ספרים אחרים. כעבור שנה תמימה ראה כי צר לו המקום, אולי בגלל התחרות המדפיסים האחרים׳ וביקש להעביר את דפוסו לעיר ״1) אהרן כהן מלבוב הגיש בשית 1815 בקשה להרשות לו להקים בלבוב ביודדפוס עברי. ביוני 1816 הסכימו השלטונות המרכזיים בוינה לבקשתו ונתנו לו רשיון להקים בלבוב בית־דפוס עברי וגם הרשו לו להדפיס "ספרי תלמוד". •:'ארכיון מיניסטריון־הפנים בוינה: .1816 11111 (62627, 121 6x תס 1 ז 03 7 7 17 אולם הוא לא ניצל את הרשיון ולא הקים את בית־הדפוס מסיבה בלתי־ידועה [ד״ר ג.].

7 י ) הו א קיצ ר א ת פירו ש "רו ח חן " ע ל חכמ ת שלמה , מהר ׳ נפתל י היר ץ ויז ל (לבו ב תקס״ה) , וכמ י כ ן עש ה הוספו ת ותקוני ם לספ ר "שפת י ישנים " מהר ׳ שבת י ב ם (זולקווא , תקס״ו) , והוצי א בלבוב ׳ בשנ ת תקס״ט , א ת הספ ר "מלאכ ת המספר " מהד ׳ אליה ו מזרח י בהוספו ת "למודי ם בדרכ י שחו ק האשקוקי " ממנו . להר ׳ אור י הי ה ג ם א ח בש ם שלמ ה שהבי א לדפו ס בלבו ב בשנ ת תקפ״ ו מהדור ה חדש ה ש ל ספ ר הפלא ה (כתובה) . זולקווא ׳ אול ם הרשו ת ל א הסכימ ה לבקשתו . א ף עפ״ כ הצלי ח להפי ק א ת זממ ו זה , בהשתמש ו בהזדמנו ת שהעי ר לבו ב הית ה זמ ן קצ ר תח ת שלטו ן הפולנים , מק ץ שנ ת תקס״ט , והעבי ר א ת דפוס ו לעי ר זולקווא ׳ ותה י ש ם ראשי ת מלאכת י הדפס ת ספר י תא ר באותיו ת ו ו י נ א " ובכוונ ה העלי ם משע ר הספ ר א ת מקו ם ההדפסה .

בשרובצבאותאוסטריהללבוב, ביקשל העמידו לדין׳ ודאי בגלל דלטוריה׳ כאמור, אך כאשר הגיע שמץ דבר השמועה לאזניו׳ נחפז לשוב ללבוב. והאיץ להדפיס פה, בשנת תק״ע (1810) את הספר,לשון למודים", ועוד טרם הספיקה הרשות להעמידו לפני בית־המשפט, גאלו המות. אחרי מותו נמסרה בקשה לממשלה׳ חתומה בשם האלמנה מרת חיה רובינשטיין׳ להרשות לה להעביר את דפוסה שיש לה מעזבון אישה׳ לעיר זולקווא. ולנהלו שם על־שם גיסה, אחי בעלה, הר׳ יצחק רובינשטיין. כאשר נודע הדבר לאלמנה מרת חיה רובינשטיין, הגישה עצומותיה ודבר משפטה נגד גיסה הר׳ יצחק הנ״ל לפני השופטים׳ אולם בינתיים מתה׳ ביום ב׳ בשבט תקע״ג, ובית־דפוסה נסגר מטעם הממשלה 18). ח) הדפוס של התורני ר׳ יהודה ליב בלבן מברודי נפתח בשנת תק״ץ (1839). ועבר בשנת תרי״א (1851) לישות בנו ר׳ פנחס משה״0, וכעבור עשרים שנה כבר היתה הגברת הנודעת מרת פסיל בלבן בעלת דפוס זה. האשד. החרוצה הזאת נהלה את בית דפוסה בטוב טעם ודעת, הגדילה והרחיבה אותו, והוציאה במשך הזמן מהדורה נאה של ארבעת חלקי שולחן ערוך בתוספת מפרשים רבים וחשובים׳ חמשה חומשי תורה, חוק לישראל׳ ששה סדרי משנה, סדורי־תפלה ועוד ספרי־עזר רבים׳ שכולם נדפסו בתפארת השלמות האפשרית. בשנת תרמ״ה, בערך, כבר היה הדפוס בידי בנה׳ ר׳ ליבוש בלבן, שהרבה ללכת בעקבות הוריו. ״1) בלבן, "שונצינרבלעטער", שנה שלישית, עם׳ 20. וגם בספרו:

81-82 . ק . 1920 3 ׳*\ 523 ז 3 /' \ . 01806 ? ׳* \ ״\ 10 !ץ 2 ![■ 15101 ו 1 2 9 ג ) בשו״ת "שואל ומשיב" (מהדורה תליתאה, ח״ג סימן ק״ס) ומצא כתוב: "בשנת תרי״ז ישבנו בדין פה לבוב... המדפיס הר׳ פנחס משה בלבן וגיסו ר׳ זוסיא תבעו אשר ר׳ אברהם יוסף מדפיס... הדפים סדור "קרבן מיהה" עם לשון לעז בצחות הלשון אשר העתיק... כי לא יצו להרשות הלשון עברי־טייטש הנדפס מלפנים, וע״כ קנה הוא מהמעתיק ההעתיק הלז לצמיתות" (העירני ע״כ הר׳ אליהו משה גנחובסקי).