547 חיים דב פרידברג 548 והלאה״ע ם שותפיו״: הרב אורי זאב סלט, הר׳ שמואל גולדברג והר׳ ישראל אלימלך שטאנד. תורנים אלה הדפיסו בהוצאותיהם רק ספרי פוסקים, שאלות־ ותשובות ובו׳ ברבבות טפסים, בכל מקצועות הספרות התלמודית. ט״ז) הר׳ ברל ליב ב״ר הירש נכלים 4־)׳ שהיה בשנת תר״ז (1847) סדר בדפוסה של מרת חיה טובה מדפים, כונן את דפוסו בשנת תרכ״א (1861), והוציא ספרים הרבה יחד עם הר׳ שמעון יעקב ב״ר משה שהגיהם. בשנת תרנ״ב ניהל בנו הר׳ הירש נכלים את דפוס אביו והמשיך בעבודה שנים מספר. י״ז) בית־הדפוס של השותפים הר׳ שמואל אלעזר ליב ב״י־מאיר קוגל, נתן מיכאל לוין־׳•־) ושות׳ נוסד בשנת תרכ״א (1861), וגם הם הוציאו ספרים במספר רב. משנת תרל״ב והלאה פעל הרשא״ל קוגל לבדו. י״ח) המדפיסים השותפים הר׳ דב בריש לודיא והר׳ צל.י הירש ב״ר ווולף שפרלינג הנ״ל (אות י׳) כוננו בית־דפוס בשנת תרכ״א (1861), ומאז והלאה הדפיסו הרבה ספרים בו. י״ט) הרב אורי זאב וולף סלט בה״ר יחזקאל׳ פתח את בית־דפוסו בשנת תרכ״ד • אחרי עשר שנים שיתף את המו״ס החרוץ הר׳ יעקב משולם ניק במפעלו, ורק ספרים תורניים וספרי חסידים הופיעו בדפוסם. משנת תרנ״ג ואילך נהל האלמנה׳ מרת

אסתר, את עסקי־הדפוס, ואחרי־כן עבר הדפוס לרשותו של הר׳ יהושע וילף. בשנת תרס״ד רכש אותו הסופר הר׳ יונה קרפל, חתנו של המדפיס הר׳ יוסף פישר מקרקא׳ והחל להוציא בו את העתון העברי "היום" שהופיע רק ימים מספר׳ ואחרי־כן הוציא בו עתונים שונים באידיש. כ) דפוסו של ר׳ ישראל אלימלך שטנד6-) י־י) משפחת נכלים נודעה לשם ולתהלה בלבוב (השוה: בובר, "אנשי־שם", סימן רל״ד, רנ״ח). ר׳ יעקב ישעיה בן אהרן נעכליש היה מנהיג הקהלה בשנת 1743, ור׳ יוסף־יוזל בן אהרן נכיליש היה מראשי הקהל בחוץ־ לעיר בשנת 1770. 5-) אחד מנכדיו הוא ההיסטוריון ד״ר נתן מיכאל גלבר בירושלים. "צ) הציוני הותיק הנודע ד״ר אדולף שטנד, חבר בית־הנבחרים בוינה, היה בנו של ר׳ ישראל אלימלך. נוסד בשנת תרכ״ה, ויעמוד על תל עד שנת תר״ם לערך. כ״א) בשנת תרל״ב העביר קארל בודוייזר את דפוסו מקרקא ללבוב, והמו״ס הנודע הר׳ יעקב אהרנפרייז 27) הדפיס הרבה ספרים במחלקה העברית שבו. כ״ב) הר׳ חיים רוהאטין פתח את בית־ דפוסו בשנת תרמ״ג, לשם הדפסת העתון הדתי־הרדי "מחזיקי הדת". בשנת תרנ״ו עבר הדפוס לרשותו של הר׳ פייבוש אבנר. אחרי מותו ירשו בניו את הדפוס שהיה קיים ברחוב סלונצא, מספר 23. כ״ג) הר׳ ישראל דוד זיס׳ בנו של הר׳ אברהם ניסן זיס הנ״ל, המשיך בעבודת אביו משנת תרנ״ה והלאה׳ וגיסו המו״ס הנודע הר״י אהרנפרייז הנ״ל הדפיס יחד עמו ספרים רבים בהוצאתם. כתום מלחמת העולם הראשונה בשנת תרע״ט,

נוסד ב־ת־דפוס ״העבודה״ ברחוב ברנשטיין מספר 17. בשנת תרפ״ח נפתח דפוסו של הר׳ א״מ אלטשטט. אחרי כן דפוס ״אלפא״ ברחוב בלחרסקא מספר 8. דפוס הר׳ יחזקאל זייף ושותפו הר׳ זליג לנגשטיין׳ רחוב סטארא־זאקונה מספר 4. העיר לבוב רכשה לה שם־עולם בגלל הספרים החשובים שהוציאה ושנפוצו בכל העולם, ותרב מלאכת הדפוס בעיר הזאת מיום ליום, ותתפתח במדה מרובה׳ עד כי נעשתה לעיר המרכזית לספרים בשביל הקהילות שבארצות חצי־האי הבלקני, ותשפיע מרוחה על כל שבטי בני ישראל הגרים בארצות ההן׳ באותה מדה שהאצילה בזמן ההוא גם העיר וארשה מהודה לספק את הוצאות דפוסיה לערים אשר בסביבתה. ואלה שמות הספרים שנדפסו בדפוסי העיר לבוב עד שנת ת״ר (1840), ע״פ ספרי "בית עקד ספרים"׳ 7־י) אביו של ד״ר מרדכי אהריפרייז; שהיה הרב הכולל במדינת שוידיה. הר״י אהרנפרייז לקח לו לאשה את בתו של המדפיס הר׳ אברהם ניסן זיס הי״ל, בערך בשנת תרל״א (1871) פתח את מסחרו בספרים, בביתו שברחוב מול בית־הכנסת הגדול שלפני הבאר, ורוב הכנרים מהוצאתו הביא תחת מכבש הדפוס של קארל בודוייזר הנ״ל.