605 ד״ר פ. פרידמן 606 כנראה שהמיטרופוליט הבטיח לד״ר לוין כי ימלא את מבוקשו — ובאמת הוציא, כאמור, כרוז אל האוקראינים, אשר לא רבה השפעתו עליהם — אף הציע לרב ד״ר לוין להישאר בארמונו עד יעבור זעם. אך הוא השיב: "שליחותי נסתיימה, באתי לבקש על הכלל, ואני שב אל הקהל אשר בו מקומי, ויהי אלהים עמי". כאשר יצא ועבר מהככר של יורק הקדוש 3 ־ 1111 . 81 ־ 8 :>% ! מקום ארמון המיטרופוליט, אל דירתו ברחוב ק^לונטאי (3 [3 ז 0113 > 1) הסמוך לבריגידקי באו לקראתו אנשים אחדים והזהירוהו לשוב מדרכו כי בסביבת ביתו סוחבים הבלשים האוקראינים את היהודים אל בית־הסוהר. ד״ר לוין לא נשמע להם. כאשר כבר בא עד סף ביתו תפסוהו השוטרים האוקראינים והובילוהו לחצר ביורד,סוהר. וכך מתאר בנו יצחק, שהיה אף הוא אז בחצר־המוות של בריגידקי, את הרגעים האחרונים של אביו: "בשעה עשר ראיתי את אבי. דחפו אותו שני גרמנים והיכוהו בקתות רובים. היו ד כמת, במדי הכהונה, צעד לקראת המות.. . בבוא אבי אל בין קבוצת היהודים, אמר וידוי וקרא בקול גדול: שמע ישראל. אותו רגע פתחו הגרמנים באש המכוונה לפינה ההיא. כל אלה שעבדו בהוצאת החללים שמעו את התפילה.. . הצטרפו גם הם, ולא נשמעה המולת היריות מעצמת הקריאות: "שמע ישראל! " האיומים והמכות לא הפסיקו תפילתנו, אשר נתנה בנו כה על־אנוש". בין קדושי השחיטה בהתחלת יולי היו גם: הרב 3) יצחק פרבר, כרוניקה של איש לבוב, "רשומית" כרך א׳ סדרה חדשה׳ ע׳ 7 .

המפורסם אחיו של ד״ר יחזקאל לוין׳ ר׳ אהרן לוין׳ אבד״ק רישא, מנהיג "אגודת ישראל" וציר הסיים הפולני? הנריק השלם׳ העורך הראשי של העתון היומי בפולנית ״חווילה״ (113^01) והעורך ד״ד איגל. קשה להעריך את מספר ההרוגים היהודים בכל בתי־הסוהר וברחובות בימי פרעות אלה. לדברי אחד מעדי־הראיה, הגיע מספרם עד 4.000 3) אך הגרמנים העריכו את מספר קרבנותיהם פי כמה. בדיךוחשבון רשמי שנערך בלשכה הראשית של המשטרה הגרמנית וה״שירות״המיוחד" 3) 10! 11261 סק 8) 1161* 3101161 • 1361 0161 . 5.0. ? £168 בברלין ביום ה־16 ליולי 1941 והנושא חותם ״סודי בהחלט״ (!״!^ 9 511-609) סוכמה פעולה זו: "בשעות הראשונות שלאחר יציאת הבולשביקים, נקטה האוכלוסיה האוקראינית בפעולה הראויה לשבח נגד היהודים. בהתעללם ביהודים תושבי לבוב תפסו מהם כאלף איש והביאום אל בית־הסוהר שהיה שייך קודם ל־ג.פ.או. ועתה נמצא בו הצבא הגרמ,:י. כשבעת אלפים יהודים נתפסו ונורו בידי המשטרה כגמול על מעשי האכזריות הבלתי־אנושיים [שגעשו, כביכול, על ידי היהודים לפני צאת הרוסים]. שבעים ושלושה איש [יהודים] נתקבלו כפקידים ומרגלים של ה־נ.ק.וו.ד. ונורו אף הם. 40 איש חוסלו על סמך מסירות מבוססות של התושבים [בלבוב]. גילם של רוב היהודים הנתפסים היה עשרים עד ארבעים שנה. בעלי־המלאכה והמומחים שבתוכם הוצאו לחפשי במדת האפשר".

וכך ממשיך הדו״ח לספר על „מעשי־תגמול“ דומים ומעשי־הריגה „הראויים לשבח“ גם במקומות אחרים בגליציה המזרחית, כגון דוברומיל, יאבורוב, טרנופול זלוצוב, סאמבור וכף.