609 ד״ר פ. פרידמן 610 פרק 3: המלחמה הכלכלית מעשי שוד וחמס למיניהם; גזלות רשמיות " ו//פרטיות * בד בבד עם פעולות הרצח התחילה ה״מלחמה הכלכלית״ ביהודים, שבוצעה קודם־כל — בדרך של חמס וביזה. הגזלות היו רשמיות ופרטיות. הגזלות הפרטיות היו נעשות באופן פשוט מאד; גרמני היה חודר לבית יהודי וחומם כל מה שאוותה נפשו, לעתים קרובות היה דורש מהיהודי הנשדד לארוז את החפצים ולהביאם לביתו. היהודי היה מאושר אם זכה לשוב לביתה בשלום עם תום "שליחותו". השוד הרשמי התחיל בהטלת כופר ("קונטריבוצ־ יה״) על היהודים בסך של 20.000.000 רובל (או לדברי עדים אחדים — בסך 22.000.000 רובל) המודעה בענין הקונטריבוציה, חתומה בידי הגנרל של חיל־הרגלים פון רוך (110011) נתפרסמה בראשית חודש אוגוסט 1941. להטלת הקנס ניתנו נימוקים אלו: "היות והעיר סבלה נזקים הרבה מפעולות המלחמה [דהיינו — מהפצצות והכדורים שהמטירו עליה הגרמנים בשעת התקפתם. פפ.] הרי מן הצדק והיושר כי היהודים — שהם האשמים במלחמה זו — ישתתפו בכספם בקימום ההריסות" התושבים האחרים לא נקראו להשתתף, כמובן]. פקודת־הכופר נתקבלה על־ידי היהודים ברגשות רווחה. הם ראו בכך אות לסיום תקופת הפוגרומים הפראיים של תקופת הכיבוש, ולתחילת תקופה חדשה של שלטון אזרחי, אשר יסתפק בסחיטת כספים מן היהודים. מכאן ואילך — קיוו היהודים — אפשר יהא לבוא במשא־־־ומתן, להציל נפש תמורת
מזומנים . "קונטריבוציה תצי ל ממוות" היתר . סיסמ ת הימים ההם . ביזמה עצמית נוסדו ועדים אזרחיים בכל רובעי העיר , למען קבץ את הסכום הדרוש . היהודים מהרו לסלק את תרומתם . בימים הראשונים נזדנבו לפני־ משרדי הועדים תורים אריכ-ם של הבאים לשלם , מי שהביא סכום גדול ומי שחרם סכום סמלי של ח״י רובלים . הועדים קבלו מן התורמים שלא היו בידם כסף מזומן גם חפצי כסף וזהב , שעונים , תכשיטים , מנורות , טבעות קידושין וכד׳ . אירע גם שפולנים נוצרים הביאו תרומתם , על־פי רוב — בעילום־שם . למרות הנכונות לשלם לקחו הגרמנים בני־עדובה מקרב היהודים . בימים הראשונים לפרסום הפקודה נכנסו קבוצות קטנות של שוטר •ם גרמנים ואוקראינים לבתי נכבדים יהודים ולקחום באמתלא שנחוצים "בני־ ערובה" . הפעולה הקיפה בעיקר את אנשי האינטליגנציה המקצועית היהודית — רופאים , עורכי־דין , מהנדסים וכו׳ — וכן סוחרים גדולים , בעלי בתי־חרושת . בנקאים , עסקני־ציבור וכד / בדרך זו נעצרו למעלה מאלף איש (ולפי אומדנה אחרת — קרוב לאלפיים) . מאורע זה השפיע על מהלך תשלום הקנס — היהודים האמינו כי אם תפרע הקונטריבוציה בזמנה ובשלמותה — ישוחררו בני־הערובה , על כן מכרו את שארית הפליטה של רכושם , למען הביא "פדיון־נפש" אל קופת הקונטריבוציה , ואת השוברות שקיבלו תמורת כספם שמרו מכל משמר .
כסף העונשין שול ם במועדו. השיעור הראשון נמסר לגרמנים עוד ב־8 לאוגוסט 1941. מלבד המזומנים, הביאו היהודים גם תכשיטים רבים וזהב, וגם כסף במשקל רב (כ־1.400 ק״ג). ואילו בני־הערובה לא הוחזרו. הם נעלמו ללא זכר. תרמית צינית זו — היתה הפגישה הראשונה של יהודי לבוב עם "המוסר החדש" של גרמניה הנאצית. במעשי מרמה של לקיחת "בני־ערובה" השתמשו הגרמנים גם בערים אחרות, ובכל מקום נשנו התוצאות. באופן זה קופחו חייהם של רבים מן המנהיגים הציבוריים והתרבותיים. במדיניות של חיסול השכבה המנהיגה אחזו הגרמנים גם לגבי עמים אחרים — הפולנים, הצ׳כים ועוד — אך לגבי שום אומה לא ביצעוה בשלמות ואכזריות כאלו. עוד מפעל הקונטריבוציה ובני־הערובה "מתפתח" והנה יצאה גזירה חדשה. באופן שיטתי התחילו הגרמנים להבעיר בתי־כנסת. נשרף בית־הכנסת הישן של בעל "טורי־זהב" (הידוע בשם בית־הכנסת של "שושנת הזהב", "די גאלדענע רויז"), ושאר בתי־הכנסת ברחוב סוביסקי, בואימוב ובלאחארסקא׳ ביה״כ ברח׳ שיינוכא־ ועוד נשרף גם ביה״ב של הנאורים (היכל התפילה — "טמפל") ברחוב ז׳ולקיבסקה (חורבותיו וקירותיו השרופים פונו אך בקיץ 1942). בראש פעולת ההצתה