653 ד״ר פ* פרידמן 654 לעומת זאת יצא הגנרל קאצמן בתרועת ניצחון בדו״ח שמסר לראש הבולשת והס.ס. בקראקא: "האדמיניסטרציה (האזרחית) לא עצרה כח והיתה חלשה בכדי לשלוט בתוהו־ובוהו שנשתרר במקצוע זה (עבודת הכפיה של היהודים). לפיכך לקח בידו את כל הנהלת עניני העבודה היהודית ראש הבולשת והם.ס. (גירל קאצמן). פורקי כל משרדי העבודה היהודית (במחוז גליציה) שמאות יהודים עבדו בהם. כל אישורי־העבודה שניתיו ליהודים ע״י פירמות או משרדים שונים נפסלו; כרטיסי־ העבודה שניתלו ליהודים ע״י משרדי העבודה — פג תקפם, אם לא אושרו בחותמת חדשה של הבולשת. בזמ! מפקד־ בקורת זה נחטפו אלפי יהודים שהיו ברשותם כדטיסי־זהוי מזויפים או שהשיגו אישורי־עבודה במרמה או באמתלאות שונות. כל אלה נמסרו ל״טיפול המיוחד" (זאנדער־בעהאידלונג — להריגה)". הדו״ח של קאצמן מוסר בדיוק את אשר אירע בלבוב ובכל מחוז־גליציה. משרד־העבודה היהודית בלבוב חוסל בתחילת אוגוסט 1942 • בנאום הפרידה של הינץ וובר אל פקידיו היהודים שפוטרו, יעץ להם כיצד יסתדרו להבא: "מוטב לכם להיות סמרטוטרים (פועלים ב״רכישת חמרי־גלם") מאשר פנקסנים ולבלרים". וובר הפלי ט גם תוך כדי שיחה פרטית עם בא־כח המועצה היהודית: "מכאן ואילך יסודרו הענינים הנוגעים ליהודים לא מנקודת הראות של הצרכים הכלכליים אלא מנקודת הראות הפוליטית".

האדונים החדשים. אנשי ה0.ס., פתחו מיד בבקורת העבודה היהודית. בכל מקום־עבודה נערך "סיור" ובכל מקום קצצו במספר העובדים היהודים. המפוטרים לא נשלחו לבתיהם כי אם נעצרו על־ידי הס.ס.: הנשים והגברים החולים נשלחו ל״שמילץ״ (שמעלץ — חומר־ ברזל בלה, מושלך — כלומר, להריגה) והחזקים העברו למחנה היאנובי. על כרטיסי־העבודה של הניצולים בשעת הבקורת הותוותה חותמת חדשה, אבל גם הם הרגישו כי אין זו אלא הצלה זמנית, וכי אין עוד בטחון בכרטיסי־העבודה החדשים ובסרטים על קאצמן ספרו, שהיה רגיל להביע את יחס זלזולו ל״חסות״ המדומה במלים ציניות אלה: "הסרט אינו מהווה חרפה כלל וכלל, הסרט הוא — משפט־מוות. עוזריו של קאצמן במחלקת "תעסוקת היהודים" היו קציני ה0.0. למחוז גליציה — הילדברנד, ולעיר לבוב — לינארט. מפקד־בקורת נערך גם — כמו בשאר מפעלי תעשיה — ב״בתי המלאכה העירוניים", אלא שכאן ניתנה לכל ה״ראויים להינצל" חותמת הס.ס. מצב סגול (אדום) במקום החותמת השחורה שניתנה בשאר המוסדות. איש לא שם לב לפרט פעוט זה, ונראה היה כאילו נפלה כאן טעות קלת־ערך. רק בשעת ה״אקציה הגדולה״ באוגוסט 1942 נתברר כי היתה זו "טעות" הרת־אסונות • מיוחד במינו היה מצבם של פקידי המועצה היהודית, אשר מספרם הגיע כבר ל־5000 • הס.ס. סירבה להחתים את כרטיסי־העבודה שלהם. ודבר זה ניבא שחורות •