679 חורבן יהודי לבוב 680 בכל בוקר היה גז׳ימק עובר בעגלה רתומת־ סוסים על פני כל הגיטו׳ לשם סיור ראשון. העגלה דהרה חיש מהר, וקבוצת שוטרים יהודים רצה אחריה ברגל לפי פקודתו. הוא פקח בעין בוחנת על הנקיון בחוצות ובבתים, ואם ראה שמץ זוהמה על אחת השמשות — מיד נפצה לרסיסים. היה נכנס אל הבתים לשם בדיקה׳ ואם לא נראה בעיניו משהו — חולל שערוריה בבית׳ שבר וניפץ את הכלים והרהיטים, שפך והשליך את צרכי־המזון. כשגילה אנשים "בלתי־חוקיים" משוטטים בבית׳ או עובדים יהודים שנעדרו מעבודתם מסיבות שונות (מחלה, יום מנוחה בבית־החרושת שעבדו בו, וכד׳) — צוה על השוטרים לחבשם בביוד־הסוהר. כך קיפח את חייהם של מאות יהודים. מלבד זאת ערך גז׳ימק גם אקציות גדולות. באחת ה״פעולות״ הללו — ב־17 למרץ 1943 — נהרגו כמעט 1500 איש * באקציה אחרת נשלחו למחנדדההשמדה של אוישוויץ — 800 נפש. גז׳ימק ארגן תזמורת יהודית אשר נצטותה לנגן יום־יום אצל שער ה״יו־לאג" בצאת פלוגות־העבודה אל העיר׳ לפי פקודת הגרמנים ניגנה התזמורת — מנגינות ריקוד׳ שירי־לכת (שיר־לכת - הידוע ע״ש רדצקי — (ראדעצקי־מארש) וגם ניגונים קלאסיים, כגון מוצרט או ביטהובן (החייל הגרמני ארטור גריינר מספר׳ למשל, כי שמע את התזמורת הזאת ;שהיא מנגנת בשער הגיטו את הסימפוניה השלישי לביטהובן).

גז׳ימעק היה מפקד הגיטו בלבוב עד חיסולו של ה״יו־לאג", אחר־כך נשלח לפקד על המחנה בשבני א (טשעניע) ע״י יאסלו במערב גליציה, וגם שם נודע באכזריותו ובמעשי־סדיזם איומים. אחרי המלחמה נתפס גזי׳מעק והועמד למשפט פומבי בוארשה בחודש אפריל 1949. בית־הדין הוציא את דינו למיתה.