81 ד״ר נ. מ. נלכד 82 סחורות מזרחיות מתורכיה לפולין 8). ידועים כ־12 סיטונאים 9), שהחזיקו אז בלבוב סוכנויות־מסחר. רבים מהם גרו בלבוב או בזמושץ, ורודם עזבו את לבוב אחרי מותו של הקנצלר זאמויסקי. במחצית הראשונה של המאה הי״ז ידועים רק שני סיטונאים יהודים מתורכיה בעלי סוכנויות בלבוב שמואל טשלבי שהתגורר בלבוב בשנים 1621 — 1635 וסחר בסחורות מן המזרח, ושמאי סקאמפיס, שקנה בלבוב בית והתגורר בו בשנות הארבעים של המאה הי״ז 10). מלבדם התגורר בלבוב גם סיטונאי יהודי מאיטליה אברהם שקאטווילניק. מכיון שלא ידעו פולנית, השתמשו בתורגמן העירוני לוקאסיביץ. מסחר היהודים מלבוב התפשט גם עד ולכיה, מולדביה, הונגריה ואפילו למוסקבה הגיע, משם הביאו עורות ופחות. והיה מרוכז בידיהם גם המסחר בספרי־ דת בשפה היוונית והסלבית, שנדפסו בבית־הדפוס הרותני (סטאבופייסקאיא טיפוגראפיא) בלבוב, בפנים המדינה הפולנית עמדו יהודי לבוב בקשרי מסחר קבועים עם פוזנא, לובלין, קרקא, ירוסלב, קרוטושין ובערי רייסין ששם היו קונים בקר, סוסים, ועצים שהיו מוכרים לארצות המזרח או לגרמניה. יהודי לבוב היו חוכרים לשם כך אחוזות שלמות ומוציאים משם תבואות, עצים ובקר. ידועים בתקופה ההיא ישראל זלוצובסקי, אברהם בן משה, שהית שורף אשלג ביערות ומוכר כמות רבה מתוצרתו לחדל. באחוזות הקימו יהודים גם משרפות יי״ש ושכר.

לפתוח מסחר יצוא־ויבוא רחב־היקף זה היה דרוש לסוחרים כסף רב. את הכספים המציאו ללקוחותיהם סרסורים מיוחדים. שהיו מוצאים את המקורות, מגייסים את הכספים, מסדרים את ההלוואות ע״פ שטרות ודואגים גם לסילוקם. בלבוב ידוע השתדלו מרדכי בן ישראל שעסק במקצוע זה. מלבד המסחר היו יהודים עסוקים גם במלאכות. במאה הי״ז היו בידי היהודים כמעט כל המלאכות: הקצבים והחייטים היו מאורגנים באגודות בעלי־מלאכה. מובן, שגם בעלי־המלאכה נתקלנו בלבטים קשים, כי אגודות בעלי־המלאכה הנוצריים עמדו על משמר עניניהם ולא נרתעו, כפי שראינו במאבק הפחונים, מפני שום אמצעי למען דכא את המתחרה היהודי. בניגוד לאגודות הנוצריות לא היו לבעלי־המלאכה היהודים גופים מאורגנים מלבד החייטים והקצבים. עוד בשנת 1627 היתה קיימת אגודת־חייטים יהודים. בראשה עמד שמעון, יהודי מחוץ־לעיר. החייטים היהודים העסיקו גם שוליות נוצרים ושילמו להם שכר יותר טוב מאשר החייטים הנוצריים. גם הקצבים היו מאורגנים באגודה משלהם. רובם היו גרים בפרברים והיו המגינים היחידים על התושבים היהודים במקרי התנפלויות ופרעות והיו מטילים אימה על הנוצרים הפורעים. מיתר בעלי־המלאכה יש להזכיר בורסקים, סנדלרים פחונים, צורפי־כסף 11 ) שהיו גם סוחרים, שזרים, כפתרנים, שקבלו מאת המלך ולדיסל ב בשנת 1634 פריבלגיה, לעסוק במקצועם. היו גם יהודים יוצקי מתכת ובדיל.